היום יום פטירתה של מרים הכובסת הצדיקה

סיפורה של הכובסת נמסר מפה לאוזן בירושלים, על פי המסורת הירושלמית יום אחד התייצבה הכובסת לפני הרבי מזוועהיל אצלו עבדה וביקשה שיברך אותה שתזכה לזרע של קיימא. הצדיק סירב להעניק לכובסת את הברכה, וכאשר הכבידה עליו את בכייה ובקשותיה, עמד ומירר בבכי.

היא לא הרפתה ושאלה, 'מדוע אינך רוצה לברך אותי בילד? מדוע אתה מברך את כולם ואותי לא?' לאחר תחנונים רבים אמר לה הרבי כי אם ייוולד לה בן הוא ייפטר בהגיעו לגיל בר מצווה ולכן הוא אינו מברכה. מרים הכובסת הצדקת התעקשה לקבל את הברכה והצדיק לא עמד בהפצרותיה והעניק לה את ברכתו.

על פי המסורת הירושלמית כפי שהזהיר הרבי, חלה הילד ונפטר בהגיעו לגיל בר מצווה. אך מרים, שאיבדה את בנה יחידה, לא נשברה והקדישה את חייה למעשי חסד ובעיקר ארגנה פרוכות מפוארות לבתי כנסת וחילקה את כל כספה לעניים ולומדי התורה..

עם הזמן, לאחר מות ילדה של הכובסת, כאשר באו אנשים אל הצדיק לבקש ברכה לפרי בטן, שלח אותם הצדיק אל מרים הכובסת. 'לכו אליה', אמר, "ברכה ממנה תגאל אתכם ותעניק לכם את שאתם מבקשים".

על פי גרסה אחרת הייתה, מרים הכובסת, עגונה לאחר שבעלה נפטר בכורדיסטאן ואחי בעלה שהתאסלם סירב לחלוץ לה והיא עלתה לארץ ישראל ללא חליצה והתגוררה בגפה כל השנים. על פי שני הסיפורים הייתה מרים הכובסת בעלת חסד שהסתפקה במועט עבור עצמה וסייעה ככל יכולתה לזולת.

לאחר פטירתה בשנת תשכ"ו, הפך קברה למוקד עלייה לרגל לכאלו החפצים בזרע של קיימא. רבים נוהגים להתפלל על קברה כדי להיפקד וישנם סיפורים רבים על כאלו שנושעו.

קברה של מרים הכובסת נמצא בהר המנוחות - בכניסה הראשית להמשיך ישר עד לחניון הגדול. לעלות במדרגות הסמוכות לציון הר' משאש זיע"א, לפנות שמאלה ולאחר כ– 45 מטר לפנות ימינה. לעלות במדרגות ולהמשיך ישר כ– 30 מטר לעבר גוש 3 חלקה 05 בסוף שורת עצי הברוש שמצד שמאל, לפנות שמאלה לעבר הציון (תחת סככת ברזל).

שמה להזכרתה מרים בת ממה ע"ה