2,690 בני אדם חלו עד כה בחצבת, כך לפי נתוני משרד הבריאות. אלא שסיפור מיוחד, שסיפר הגאון רבי יצחק זילברשטיין, רבה של רמת אלחנן וחבר מועצת גדולי התורה, חושף כיצד דווקא מחלת החצבת סייעה בריפוי מחלה אחרת של ילד קטן.
בירחון 'ווי העמודים' היוצא לאור על ידי בית המדרש 'בית דוד' שבראשות הגר"י זילברשטיין, מופיע סיפור מפליא שסיפר הרב, המלמד על השכר הגדול עבור הכנסת אורחים.
וכך סיפר הרב זילברשטיין: "יהודי בארה"ב היה רגיל לארח בשבתות בביתו אדם קשה יום, שלדברי בני הבית השתלט על כל מהלך סעודות השבת. בכל משך הסעודה היה מרבה לדבר, והיה דורש שכולם יקשיבו להגיגיו, ומצוות האירוח הפכה לקשה משבת לשבת.
"בני הבית התלוננו לאבי המשפחה שהאירוח הפך עבורם למטרד, והם בקשו מאביהם למנוע את הזמנתו, אבל האב שהיה אמון על מצוות הכנסת אורחים, ניסה כל פעם להסביר לבני ביתו, שכל מצוה שבאה בקושי, היא מצוה גדולה עד למאד, ואכן הם נשכו את שפתם והסכימו לכך, עד שהאב הבחין שסעודות שבת הפכו עבור בני ביתו למטרד, ובמקום להעניק להם סעודות שבת יפות ופוריות, הוא כל הזמן מתעסק עם האורח, והחליט בעצת רבו להגביל את האורח.
"הוא פנה אליו בשפה יפה, ואמר לו, אורח חשוב כמותך, אי אפשר שיבא כל שבת, כי זה פוגם בחשיבותו ובכיבודו, ולכן כדי שנוכל לכבדך כראוי, מעתה נזמין אותך רק בשבתות מיוחדות כמו בשבת מברכים, או בכל שבת שיש בה איזה יחוד, כמו שבת שקלים וכדו', האורח הסכים. אך בשבת שלאחר מכן, התחנן שוב האורח להגיע משום שהוא לא חש בטוב".
"כמובן שבעל הבית הסכים, הרי אם האורח מבקש אי אפשר לסרב לו, ומה עוד שאינו מרגיש כל כך טוב", סיפר הרב.
אך הדרמה החלה במהלך הסעודה, כאשר נשאל האורח במה הוא חולה, השיב כמסיח לפי תומו, כי הוא סובל מחלת החצבת... מיד כשהאורח יצא מביתם, התחוללה בבית סערה, מאחר ואמנם כל הילדים חוסנו מהמחלה, אך בנם בן החמש, שסבל ממחלת עור קשה, היה מאד רגיש לחיסונים ולא חוסן ממחלת החצבת.
מתברר כי כשהיה צעיר ורצו לחסנו, פחד מאד מהחיסון, וכשלקחו אותו לחיסון, וראה את המחט, התחיל לבכות בצורה היסטרית, עד שההורים החליטו שלא לחסנו. "כעת", סיפר הרב זילברשטיין, "לאחר האירוח השבתי, כשהאורח סיפר שהוא סובל ממחלת החצבת, החלו לחשוש לגורל הבן שממילא כבר סובל קשות ממחלת עור קשה".
מתברר כי החשש הפך למוצדק ולאחר כמה ימים התחיל חומו של הילד לעלות והוא אובחן שנדבק ממחלת החצבת. "על בני הבית עברה תקופה קשה של התמודדות עם המחלה, אבל ברוך השם הילד התגבר על המחלה והבריא", סיפר הרב.
בשלב הזה גילו בני הבית כי 'שומר מצוה לא יידע דבר רע', לפי המסופר ב'ווי העמודים' - "קרה דבר מאד מפליא, יחד עם הבראת המחלה, הילד גם הבריא ממחלת העור הקשה שסבל. הרופאים הסבירו את התופעה כי ברגע שהגוף הרגיש במחלה, הגוף פיתח נוגדנים למחלה, ומערכת החיסון הטבעית של הגוף נכנסה לפעולה נרחבת כדי להלחם במחלה, ומכיון שהקב"ה ברחמיו הגדולים פיתח באדם אפשרות לנוגדנים טבעיים שילחמו במחלה - ערכת החיסון של הגוף גם ריפאה את מחלת העור הקשה של הילד".
הרב זילברשטיין חתם את הסיפור המפליא ואמר: "אכן האבא צדק, לא רק שהילד לא ניזוק כתוצאה מהמצוה, אלא שעוד נרפא מהמחלה הקשה שקיננה בגופו במשך שנותיו המעטים".