הגאון רבי בן ציון מוצפי, מבכירי הפוסקים הספרדים, התייחס במכתב תשובה לתלמידיו לנושא שעלה השבוע לכותרת סביב פטירת רונה רמון ע"ה, שביקשה שגופתה תישרף בכדי שבניה לא יצטרכו להשתתף בהלוויה נוספת. במכתב מזהיר הגרב"צ מהאיסור החמור של שריפת גופה.
"כיכר השבת" עם המכתב המלא:
אמנם ידעתי כי לרגל מה שפורסם היום על מי שציווה כן התעוררו בכך רבים, גם שאלוני באתר וביקשתי להשמיט הנושא, וגם אתה שואל ואיני רוצה להתייחס לנושא זה, אך לא אמנע עצמי מלדון עמך בהלכה בנושא למען יזהרו אחרים.
א, מצות עשה מהתורה שנאמר "כי קבור תקברנו״. ונאמר ״לא תלין״. ומצווה זו דוחה כל מצוות שבתורה, ומוטלת על הקרובים האבלים, וכל כך חמורה שדוחה מצוות ביעור חמץ, ומצוות אכילת מצה בליל פסח כאשר קוברים ביום טוב, וכן מצוות תקיעת שופר בראש השנה,
ב, מכפר עוונותיו, שנאמר וכפר אדמתו עמו.
ג, וייצר ה"א את האדם עפר מן האדמה. כי עפר הוא ואל עפר ישוב. גופו אינו שלו ולא של בני משפחתו, אלא שייך לבעל הבית, בורא שמים וארץ שנאמר הנשמה לך והגוף פעלך. וידונו את המבצע זאת.
ד, כבוד המת, תלי תלים של הלכות ופרטים נכתבו בפוסקים על היחס. הטיפול. ועשית צרכי המת. כל תנועה ותזוזה הנעשית אפילו לצרכו מבקשים ממנו מחילה וסליחה. הטהרה. ההלבשה. הנחתו במשא. ומכל שכן פגיעה כה קשה בגופו של הנפטר.
ה. אבילות. אין חלים דיני השבעה. השלושים. השנה. עד שיקבר באדמה. כי הקרובים תלויים במצבו. וכל עוד לא חזר לעפר אין להם להתאבל ונשארים אוננים. וכן הוא בתלמוד ובפוסקים.
ו. נשמתו אין לה מנוחה שם למעלה עד שהגוף שהיתה שותפה עמו כל ימי חייו ינוח בקבר וישארו עצמותיו. שנאמר אך בשרו עליו יכאב ונפשו עליו תאבל. וכתב הרב מעבר יבק [אמרי נועם פרק כ"ט] "קבורת גוף האדם מסייע ליחוד עליון בנשמתו, וזהו כי קבור תקברנו קבור למעלה תקברנו למטה, כמו שהגוף נכנס אל הקבר, כן הנפש תכנס אל הלבוש השני המזדמן לה, ואין הנשמה מתקבלת למעלה אל היחוד עד שיקבר למטה". [פל"ד] כתב "סוד הקבורה היא כניסת הנשמה לגן עדן, ולזה לא נקרא אברהם איש החסד עד שמצא קבורה לשרה".
ז, מנהגי הגויים. אסור משום ובחוקותיהם לא תלכו.
ח, אסור לקיים דבריו. ועיין להגאון החיד"א ז"ל בשו"ת חיים שאל חלק א סימן ע"א, ו] שכתב תשובה לחכם אחד "אשר ציוה שלא ישימו לו מצבה נראה דלא ישמעו לו בכל רק יעשו איזה מצבה קטנה שיש תקון לנפש בזה לפי דברי רבינו האר"י זצ"ל כמבואר בשער המצות אשר סידר מהר"ש ויטאל פרשת ויחי ע"ש באורך. ומשנתנו היא זו פ"ב דשקלים בונין לו נפש על קברו. ואילו נזכר החכם שיש בזה סוד ותקון לנפשו לא היה מצווה כך. כן נראה לי"