הצגות החנוכה לציבור החרדי החלו לצבור תאוצה בשנים האחרונות, והשנה לפחות שתי הצגות בולטות הגיעו לציבור החרדי ומשכו אליהם אלפים רבים של ילדים והוריהם. כילדים גדלנו על תיאטרון הבובות התמים והמקסים של משפחת שוורץ ודומיה. כיום הפכו המופעים למרהיבים פי כמה וכמה כמו כל דבר אחר בעולמנו והשנה גם במגזר החרדי ההצגות היו בהחלט מרהיבות ומרשימות.
הצגה היא הזדמנות חינוכית נדירה להעביר לילדים מסרים נכונים מסוגים שונים לצד כמובן זמן הנאה וכיף (ושקט להורים...). האם באמת ההצגות מצליחות למלא את התפקיד הזה? והאם בכלל הן מתיימרות לעשות את זה מלבד שעת כיף.
מופע המוזיקה-לוליינות "שירים ונפלאות" בהפקתו של דוד פדידה התהדר בקאסט עשיר במיוחד עם כוכב הילדים האהוב, דודו פישר, שלאחרונה מתחזק וכבר אינו מופיע בהצגות עם נשים, כוכב הרוק היהודי עדי רן, כוכב הזמר המזרחי שלאחרונה הפך גם ליוצר פורה איציק דדיה, הנער הזמיר עוזיה צדוק, חברי להקת הילדים הקינדרלך ולהקת המבוגרים של פדידה 'הווקאלס'. אם זה לא מספיק, סביב השחקנים רקדו לאורך המופע לוליינים מקצועיים שביצעו תרגילים עוצרי נשימה ברמה גבוהה במיוחד.
המופע כשמו הוא – שירים ונפלאות: הוא הורכב ברובו משירים של הזמרים המשתתפים שסביבם נתפרו קטעי הצגה קצרים והמון שואו עם מסכי הענק והלוליינים. השירים היו הקטע הבולט במופע כולו, חלקם שירים חדשים שנכתבו למופע וחלקם הוקלטו מחדש בביצועים חדשים ובהחלט יפיפיים שעומדים בפני עצמם ויכולים להיות מושמעים גם מבלי קשר להצגה.
אלפי הילדים שהגיעו לעשרות המופעים שהתקיימו באוהל מיוחד שהוקם באצטדיון רמת גן לא נותרו אדישים ל"וואו" הייחודי, שרק פדידה יודע לעשות בהפקותיו, זאת למרות חולשתו היחסית של התסריט בהצגה, שלולי השירים והמופע המרהיב לא עמד בפני עצמו.
אם מתייחסים ל'שירים ונפלאות' כאל 'מופע' ופחות כ'הצגה', הוא בהחלט מספק לילדים חוויה ברמה גבוהה במיוחד שתענוג לראות במחוזותינו, כשאפילו ילדי בן השלוש לא נרדם למרות השעה המאוחרת יחסית אליה הגענו והוא היה דרוך ונלהב לאורך המופע כולו.
בלי שואו ועם שולי וישי
ההצגה השנייה שיועדה לציבור חרדי הייתה "בעקבות הלב". ההצגה שנכתבה על ידי שולי רנד בבימויו של יותם קושניר כללה אף היא כמה כוכבים החל בשולי רנד עצמו בתפקיד "בומבה" העשיר הקמצן, ישי לפידות בתפקיד המורה שמותאם לו כמו כפפה ליד, תוך שימוש מקסים ביכולות ההגשה שלו והשחקן הישראלי הנודע מאיר סוויסה. זאת לצד 6 שחקנים צעירים נוספים שעשו אף הם עבודה נהדרת.
במקרה של 'בעקבות הלב' אין אפקטים ואין "שואו". מדובר בהצגה של ממש, עם מערכות ותפאורה נהדרת ושירים מקוריים, שכתב שולי רנד במיוחד לכבוד המחזה. המופע אף הוא עלה עשרות פעמים במהלך חג החנוכה, כשהוא עובר בכל רחבי הארץ.
הסיפור מסתמך על ספר איטלקי מוכר של אדמונד דה אמיציס – הלב, שעובד על ידי שולי רנד להצגה, כשבמרכזו עומד ילד שמחליט לסייע לאביו המתבגר בעבודתו הקשה בחטיבת עצים ביער עבור העשיר הקמצן והאטום. בסיפור לומדים הילדים על ערכי חברות, כיבוד הורים ומורים ועל דאגה לחלש ולזולת.
הטקסטים בהצגה מושחזים בחרוזים קלילים למדיי, אך עדיין נעימים גם לאוזן מבוגרת. רנד ולפידות סחפו את הקהל שהגיב במחיאות כפיים סוערות בסיום כל שיר ויש כאלה לא מעט במהלך ההצגה. למרות השימוש מידי פעם בניצוצות של הומור מעודן, לא מדובר בהצגה מצחיקה, כמו כן, היא מתאימה יותר לילדים שכבר ממש יכולים לעקוב ולהבין את העלילה, ילדים קטנים ממש, פחות התחברו. באופן מעניין, רוב הקטעים המצחיקים בהצגה אירעו בעקבות קריאות מהקהל הצעיר, שנענו על ידי צוות השחקנים, שהשתמש בהם בצורה מחוכמת ומקסימה כדי להפוך את ההצגה לדינמית יותר.
אם ישנה ביקורת קלה, היא על סיומה של ההצגה שמסתיימת בצורה קצת שטוחה מידי לעומת ההצגה עצמה כשלפתע כולם משלימים עם כולם בהפי אנד מהיר וקליל מידי, אך אין בכך כדי לפגוע בהצגה עצמה.
'בעקבות הלב' היא הצגה שהייתי שמח שילדי בית ספר יראו וילמדו לנוכח הערכים שהיא מציגה ומעבירה בחן ובמקצועיות רבה כשהיא מצליחה להתאים מבחינת תכניה לציבור החרדי בצורה מושלמת מבלי להתפשר על הרמה המקצועית.
מערת האוצר בינתיים סגורה לחרדים
קשה להתעלם לחלוטין מהצגה נוספת שהופיעה בכל רחבי הארץ עשרות פעמים מול עשרות אלפי ילדים, אך הפעם לא פנתה לציבור החרדי – 'מערת האוצר' של חבורת אנדרדוס המשעשעת. ההצגה הייתה מוצלחת במיוחד. הסיפור היה בעל ערכים רבים, משעשע וגדוש הומור. גם התפאורה בהצגה מושקעת ומוצלחת מאד ומצליחה להפוך את הבמה לדינמית ומעניינת זאת לצד התלבושות המרהיבות לחלוטין של ארבעת השחקנים.
בהצגה בוחר השודד 'עלי' לעזוב את חבורת השודדים, לחזור בתשובה ולהפסיק לשדוד. חבריו השודדים מנסים לשכנע אותו להישאר איתם כדי לבזוז את "מערת האוצר" הנחשקת, באמצעותה יוכלו סוף סוף לקנות את אמבטיית היהלומים שלהם.
נקודה מוצלחת במיוחד בהצגה היו השירים שנכתבו במיוחד עבורה והיו מלאים במסרים חינוכיים וזאת מבלי "לחנך" ולהעיק וברמה גבוהה מוזיקלית והפקתית.
לו רצו בכך, בקלות ניתן להתאים את 'מערת האוצר' גם לציבור החרדי, בתיקון כמה משפטים קטנים שהוכנסו כאילו בכוח להצגה, כדי להפוך אותה ל"עדכנית" ולקרוץ גם להורי הילדים. לא מדובר בדברים בעייתיים במיוחד, אך כאלה שפחות מתאימים לילד חרדי ממוצע שרוצה לראות הצגה חינוכית וטובה מבלי שיופיעו בה המילים 'אקסבוקס' או 'אייפון'.
לסיכום, מאחורי כל אחת מההצגות האלו עמדו עשרות בני אדם וכמובן מפיקים שהרימו את הכפפה והסתכנו כלכלית ביצירת ההצגות המושקעות ועל כך מגיעים להם מחיאות כפיים רמות. עשרות האלפים שהגיעו למופעים בכל רחבי הארץ הראו שיש לזה ביקוש רב שאני מלא תקווה שיביא לנו גם בעתיד הצגות מושקעות ואיכותיות כאלה.