דף ה
*מנין למומר לע"ז. *הגזירות על הכותים.
א. השמועות בדין שחיטת מומר לע"ז 1. הוכחת שמואל דשרי מזה שיהושפט נהנה מסעודת אחאב וכדלעיל. 2. העורבים הביאו לאליהו לחם ובשר מכי טבחי דאחאב ודחי דהיה ע"פ הדבור, והוו עורבים ממש ולא אנשים שנקרא כך או ע"ש מקומן. 3. הכל שוחטין ואפילו כותי ערל וישראל מומר, וערל זהו מומר לערלות ומומר היינו לע"ז, ודחי דאיירי במומר לנבילות. 4. נאמר בעולה מכם לומר שאין מקבלין קרבנות ממומר לכל התורה, מקבלין מפושעי ישראל שזה מומר לדבר אחד כדי שיחזרו בתשובה, ואין מקבלין ממומר לנסך יין ולחלל שבתות בפרהסיא ש"מ דמומר לע"ז הוי כמומר לכל התורה ותיובתא דשמואל. וממעטינן מומר בחטאת שנאמר מעם הארץ או דבעינן שיהא שב מידיעתו, ואיצטריך לאשמועינן דאין מקבלין בחטאת אף דאתיא לכפרה ובעולה דלאו חיובא.
ב. הגזירות על הכותים 1. ר"ג ובית דינו נמנו על שחיטת כותי ואסרוה, רבי יוחנן ורבי אמי אכלו משחיטת כותי והטעם דלא קבלוה לאיסור דאל"כ לא שייך שתבא תקלה לצדיקים, ומזה דלא פשטינן דהיה בישראל עומד על גביו דאסרי בכל גווני. 2. ר"מ גזר על יינם של הכותים מכיון שמצאו שעבדו לדמות יונה בראש הר גריזים, ור"מ חייש למיעוטא לכן גזר על כולם. 3. רבי אמי ורבי אסי גזרו וקבלו מהם, ואמרו שיהיו כגויים גמורים וזהו לענין עירוב דלא מהני אצלם ביטול ונתינת רשות אלא צריכים לשכור מהם.
שאלות לחזרה ושינון
א. השמועות בדין שחיטת מומר לע"ז (4)
ב. הגזירות על הכותים (3)