דף קח
*ששה שופרות לנדבה. *דמי קרבן שנסתאב. *התנדב אחד משווריו.
א. במקדש היו ששה שופרות לנדבה, מאי טעמא ובמאי פליגי 1. לחזקיה כנגד ששה בתי אבות על הכהנים שלא יבואו לידי מריבה, ולאידך לא חיישינן לאינצויי. 2. לרבי יוחנן כדי שלא יתעפשו המעות, ולאידך לא חיישינן. 3. לזעירי כנגד פר עגל איל וכבש גדי ושעיר וכרבי שהמתנדב קטן והביא גדול לא יצא, ולאידך כיחידאה לא מוקמינן. 4. לבר פדא כנגד אילים כבשים ושעירים שאבדו ומותרות כאשר הוזל ומעה לקלבון, ולאידך הקלבון איזיל לשקלים. 5. לשמואל כנגד מותר: חטאת, אשם, אשם נזיר, אשם מצורע, מנחת חוטא, ועשירית האיפה של כה"ג, דקסבר קינין נשנו ברישא. 6. רבי אושעיא מוסיף מותר קינין ומוציא מותר עשירית האיפה דאיכא פלוגתא האם ירקב או ילך לנדבה. יליף שיקרב מזה שאינה נקראת חטאת לגבי לבונה ה"נ מותרה נקרבת ואינה לנדבה, והא דאמרינן מותר עשירית האיפה לנדבה זהו מותר מנחת חוטא.
ב. המתנדב קרבן ונסתאב מה יכול להביא בדמיו 1. לרבנן יכול להביא שתים במקום אחד ואיפכא, קטן במקום גדול ואיפכא, ואף לשנות ממין למין. אבל אם אמר שור זה ודמיו עלי עולה לכו"ע הוקבע. 2. איכא מ"ד דחכמים אסרי לכתחילה להביא קטן בדמי גדול. 3. לרבי אין להביא אף גדול במקום קטן, אלא צריך לקנות כפי שהתנדב. 4. איכא מ"ד בדעת רבי דקפיד רק על הבאת שתים בדמי אחד כיון שא"א לערב את מנחתם, אבל יכול לשנות ולהביא קרבן אחר ממה שהתנדב.
ג. המחתייב להביא אחד משווריו קרבן 1. האומר אחד משוורי הקדש, אם היו לו שנים הגדול הקדש דמקדיש בעין יפה, ואם היו לו שלש חוששין אף לבינוני ואחר שיומם מחללו על הגדול ומקריב את הגדול. 2. אם אינו זוכר מה פירש או שאביו אמר לו בשעת מיתתו שאחד משווריו הקדש, הגדול הקדש. 3. אמר שור בשוורי הקדש הגדול הקדש, והדין שהמוכר בית בביתי ועבד בעבדי מראה לו את הגרוע זה משום שיד בעל השטר על התחתונה.
שאלות לחזרה ושינון
דף קח
א. מדוע היו במקדש ששה שופרות לנדבה (6)
ב. המביא קרבן ונסתאב מה יכול להביא בדמיו (4)
ג. דין המתחייב להביא אחד משווריו לקרבן (3)