לאחר תוצאות הבחירות המפתיעות בבית שמש, בהן ניצחה ד"ר עליזה בלוך את ראש העיר החרדי משה אבוטבול, התקיים היום (שלישי) טקס חילופי ראש העיר בבניין עיריית בית שמש, כשהשניים נושאים נאומים נרגשים, כל אחד בסגנונו.
בפתח דברי הפרידה שלו אמר אבוטבול: "אני מאוד שמח שידענו לעבוד בשיתוף פעולה וצריך לדעת שלכל דבר, אפילו דבר טוב, יש סוף. אני שמח שברגעים אלו אנו מעבירים את השלטון בצורה מסודרת".
"לאחר הבחירות, כשמישהו זוכה", הוסיף אבוטבול, "הוא צריך לקבל את מלוא הסיוע והעזרה. הדבר הטוב ביותר, זה לדעת לסיים דברים בצורה חיובית. אני שמח שהציבור בבית שמש נתן בי אמון מלא. 50% מהעיר אמר כן למדיניות שלי, ואני שמח שההפרש לא היה הפרש גדול, רק של 530 קולות, כשמספיק היה ש-270 יעברו מצד לצד כדי שאני אנצח. מבחינתי האמירה היתה רכה ביותר, כזו שנותנת לי עוצמה להמשיך - וכמובן שאם היה פער של אלפי קולות הייתי מרגיש אחרת".
לדברי אבוטבול, "העיר בית שמש סבלה במשך שנים מתדמית שלילית, ועכשיו יש את ההזדמנות להראות את פניה היפות. אתם חייבים לנסות לפתוח דף חדש במחברת".
"אני יוצא מהבניין, אבל לא מהעיר", הדגיש ראש העיר היוצא. "אני מתכוון להמשיך לגור כאן כמה שרק אפשר. תושבים יקרים, אני אוהב אתכם ויודע שהיה לנו עשור של עשייה".
כאן פנה ראש העיר היוצא לתושבי בית שמש להודות להם: "אני חייב לכם תודה. אתם תמכתם בי ובחרתם בי, וגם מי שלא בחר בי - זכותם. כמו שאמר הרבי מקוצק: "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהן שונות". מחדד את זה הרבי מקוצק: כמו שפרצופיהן שונים, ואנחנו צריכים לקבל את זה בהבנה ובאהבה, כך גם אם דעותיהן שונות, עלינו לקבל את זה באהבה. יש כאן דעות שונות בעיר שלנו, העיר מחולקת לכאן ולכאן. אני רוצה לאחל לגב' בלוך כראש העיר למצוא ולהתאמץ למצוא את המאחד בין כולם ולא את המפלג".
וכשהוא פונה לבלוך, היושבת לידו, אמר אבוטבול: "אני אתן לך טיפ אחד: תשקיעי הרבה בהידברות עם מגזרים ותתי מגזרים. העבודה היא בעיקר הידברות. הניהול הוא חשוב, אבל בעיקר ההידברות חשובה".
"בישיבת המועצה הקרובה אגיש את התפטרותי", הודיע משה אבוטבול. "סיימתי את הפרק המוניציפלי בחיי".
באשר לרעיון שימונה לתפקיד שר הדתות, אמר ראש העיר היוצא: "אחרי ניסיון של 30 שנה בבית שמש, לא אסרב לתפקיד במישור הארצי. לא דיברתי על זה עם אריה דרעי; מועצת חכמי התורה הם שמחליטים, אצלנו כידוע אין פריימריז. אני מודה לדרעי על עזרתו הרבה לעיר".
בתום נאומו הגיש אבוטבול מתנה לראש העיר עליזה בלוך: אוגדן ברכונים. כשהוא מדגיש כי מכיוון ששמה הקודם הוא 'בן חמו', הברכונים הם בנוסח עדות המזרח. "העיר בית שמש נשארת בידיים מרוקאיות", הוסיף אבוטבול בהלצה. בנוסף, הוא הביא לה את מפתחות החניה השמורה לראש העיר, וכן מפה עדכנית של בית שמש.
עליזה בלוך אמרה בנאום כניסתה לתפקיד ראש העיר: "'קטונתי מכל החסדים ומכל האמת, אשר עשית את עבדך' - המילים היפות הללו שאומר יעקב בפרשת השבוע, והבקשה שמגיעה מיד אחרי, 'הצילני נא מיד אחי מיד עשיו', הן הדרך בה בנויות תפילות. רגע לפני הבקשה, רגע לפני היציאה לדרך, אומרים תודה".
"התודה שלי ושל בית שמש כולה היא כמובן לבורא עולם, לפני הכל. והאמירה קטונתי היא אמירה אמיתית שלי, כאשר אני עומדת מולכם נרגשת ונפחדת אל מול תפקידי החדש. ראש עיר בישראל. ראש עיריית בית שמש".
"והתודה שלי היא ליושב לצידי כעת, משה אבוטבול. הייתה בינינו התמודדות ומחלוקות, אך לצד זה הייתה גם חברות ארוכת שנים. ואני רוצה להודות לך ראש העיר היוצא, על חצי יובל של שירות ושל היותך שליח ציבור למען תושבי העיר הזו. אז תודה גדולה בשם כל תושבי בית שמש על כל הטוב!".
"ואחרי התודה מגיעה גם הבקשה: חברים יקרים, אנחנו נכנסים לתקופה היסטורית וחשובה לבית שמש. היום עיניים רבות בארץ ואפילו בעולם נשואות לעירנו. עיניים שרוצות הוכחה שאפשר לבנות עיר בצורה אחרת. שאפשר לבנות עיר מאוחדת אך לא אחידה. עיר שתושביה השונים ירצו לחיות יחד למרות שונותם".
"לפני למעלה מ-80 שנה, כתב הרב קוק מאמר שנקרא 'מסע המחנות'. אקריא ברשותכם כמה מילים מדבריו המדויקים: 'דומה לנו שהננו מחולקים לשני מחנות. תמיד רגילים לצלצל אצלנו בשני השמות המהווים את הקהל שלנו בכללו, והם 'חרדים' ו'חפשים'. ההבלטה של שני השמות הללו וההסכמה הדמיונית המקשרת את האישים הפרטיים שכל אחד מהם מתיימר לומר: אני הנני ממחנה זה, השני אומר גם הוא: אני הנני ממחנה זה, וכל אחד ואחד הוא מרוצה מעמדתו, (וכך) הרי הוא סותם את הדרך של התיקון ושל ההשתלמות משני הצדדים...".
"בעולמנו הקטן, קל לנו לחלק ולקטלג. להחליט מי טוב ומי רע. לבזר את הכוחות ל'דתיים' ול'חילוניים', ל'שמאלנים' ול'ימניים', ל'תומכי שלום וצדק' ול'לאומיים'. קל לנו לחלק, אבל זה כל כך לא נכון".
"במאמרו 'מסע המחנות', שנכתב בשנת 1934, השנה האחרונה לחייו כשכבר היה חולה מאוד, מדבר הרב קוק על הצורך שלנו לצאת מהפרדיגמות הנוראיות הללו, ולברוא חברה חדשה. גדולה מההגדרות הללו. גדולה מהקטלוגים הללו".
"חברה שבה כל אדם ינסה להיות טוב יותר ויעמוד מול הצדק ומול עצמו, ולא מול אויב דמיוני שאותו אנו מפתחים ומדמים. בהמשך הדברים מדבר הרב קוק על קיר ברזל שהולך ומתפתח בין חברה לחברה. קיר ארוך ועמוק ומשסה שהשנים מגדילים את חוסנו, את עוצמתו ואת השקר שבו. וכשבונים קיר ומדמיינים שמאחריו גרה מפלצת גדולה, הדימוי הולך ומתחדד. ובאמת נהיות מחשבות שהאחר הוא מפלצת ושקר. והאני הוא האמת".
"אינני קוראת חלילה לטשטוש זהויות. לא זו המטרה. אני כן קוראת להעמקת השיח ולהורדת החומות בין חברה לחברה. בשם אלילי שקר ושמות מומצאים שמצריכים אותנו לעמוד פעמים רבות כמחנות ניצים זה מול זה".
"בתוך כל חברה נמצאים גם קצוות. במשך שנים אנו נותנים לקצוות הללו לנהל את השיח. שואלים את שאלותיהם, מצלמים את מעשיהם, מעלים על נס כל יריקה וכל סטייה מן האמת. כל זה בשעה שמצד האמת העולם שר שיר אחר לחלוטין. חלק מהיכולת ליצור מסע אמיתי לעולם טוב יותר, עובר ביכולת לשנות את השיח. לשאול שאלות מרכז ולא שאלות קצה. לחפש פתרונות ל90% המוסכם בין כולנו, ולהשאיר את העשרה אחוזים בהם אנו לא מסכימים לזמן בו נוכל לפתוח ולדבר- בדיוק כפי שעולם החינוך מלמד אותנו. האמינו לי, אני לא מתעלמת מקונפליקטים. אני פשוט לא שמה אותם במרכז עשייתי בתחילת הדרך".
"וכאן מגיעה בקשתי. והיא נשלחת אליכם היושבים כאן בחדר, ודרככם לחברה הישראלית כולה: בואו נבנה חברה לא מקוטלגת. בואו נשאל את עצמנו, כל אחד את עצמו, כיצד כל אחד ואחת מאיתנו יכולים לסייע כדי לבנות חברה שכזו. חושבים שאני נאיבית? ייתכן. אבל אני בעיקר מנסה לבנות חזון אמיתי שבו האמינו נביאי ישראל ואותו כתבו אבות האומה הישראלית. חזון בו נוכל לחיות בעמדות ודעות שונות אך כעם אחד. כל שבט לפי צבעו וגווניו ודרך חייו, אך כחלק מעם אחד ומאוחד".
"אני רוצה שהדבר הזה ידובר בבתי הספר שלנו. בכנסת. בתקשורת. בישיבות ובאוניברסיטאות. בצבא ובכל מקום בו יושבים אנשים שרוצים עולם טוב יותר. אני באמת מאמינה שהתנועה הזו, והקול הזה, כאשר יבקע ממעמקי הלב והנשמה, יוכל לעשות נפלאות בכולנו. וכן, כולנו כולכם שגרירים של הדבר הזה".
"בחרתי שיום זה יהיה בנוי בצורה המשקפת את הדברים הבסיסיים בעיני לניהול עיר. יום שבמרכזו עומדים אנשי ונשות העיר הזו. יום בו אסייר בעיר הוותיקה ובשכונת חפציבה, בבית ספר חילוני ובבית ספר חרדי, בפגישה עם נציגי העדה האתיופית ובכנס תעשיינים, במפגש הקשור לרווחה ובפגישה עם עובדי העירייה. יום שיש בו תמצית עבודה שאני רואה בה חלק מחיי היום יום שלי בשנים הקרובות. כאן, כשליחת ציבור, בשביל התושבים ולמענם".
"חברים יקרים, כעת מתחילה העבודה היום יומית. אני בטוחה שיהיו בה עליות ומורדות. מבקשת מכם לסייע לי במטרה החשובה הזו. בחלום האדיר הזה. אך מבקשת שנשים יחד את הדגש על המרכז המאחד ולא על הקצוות! היום הזה אנחנו בונים קומה נוספת בעיר העתיד של ישראל, בבית שמש, והופכים את החלום למציאות. תודה לכם!", סיימה ראש העירייה החדשה של בית שמש ד"ר עליזה בלוך את נאומה המרגש.
