לאמונה כי יש קשר בין כישרון לבין שמאליות יש היסטוריה ארוכה. לאונרדו דה-וינצ'י היה איטר. כך גם מוצרט, אריסטו ועוד אי אילו דמויות מפורסמות ומשפיעות. כיום, המצב לא שונה - נשיא ארה"ב לשעבר, ברק אובמה, הוא שמאלי, כמו גם איל ההון ביל גייטס והכדורגלן ליונל מסי.
אבל האם זה באמת נכון כי לשמאליים ישנה נטיה להיות גאונים, או לפחות קרובים לכך?
ההערכה היא כי בין 10% ל-13.5% מהאוכלוסייה אינם ימניים. בעוד כמה אנשים מהם משתמשים באותה מידה בשתי הידיים, הרוב המכריע הם שמאליים.
העדפת ידיים היא ביטוי של תפקוד המוח ולכן קשורה לקוגניציה - הכרה, דהיינו: ידע או מידע המצויים במוחו של אדם. השמאליים מפגינים, בממוצע, המיספרה ימנית מפותחת יותר, אשר מופקדת על התפקודים החזותיים-מרחביים.
כמו כן, כפיס המוח - צרור של תאי עצב המחברים את שתי ההמיספרות של המוח - נוטה להיות גדול יותר אצל שמאליים. זה מצביע על כך שיש קישוריות משופרת בין שתי ההמיספרות, וכתוצאה מכך, עיבוד מידע מעולה. תיאוריה אחת טוענת כי ההסבר לכך נעוץ בעניין שחיים בעולם המיועד לימניים יכול לאלץ את השמאליים להשתמש בשתי הידיים - ובכך להגדיל את הקישוריות. זה פותח אותנו לאפשרות כי כל אחד מאיתנו יכול להשיג קישוריות משופרת על ידי אימון עצמי לשימוש בשתי הידיים.
אבל מה הקשר בין שימוש מרובה ביד שמאל לבין מיומנות מתמטית? לפני יותר מ -30 שנה, מחקר מקורי טען כי השמאליות מנבאת התפתחות מתמטית מוקדמת. הוא מצא כי שיעור השמאליים בקרב תלמידים מוכשרים במתמטיקה היה הרבה יותר גדול מאשר בקרב האוכלוסייה הכללית.
עם זאת, הרעיון כי שמאליות עלולה להעיד על יכולת אינטלקטואלית מעולה כבר אותגר לאחרונה. כמה חוקרים טענו ששימוש מרובה ביד שמאל אינו קשור ליתרון כלשהו במיומנויות הקוגניטיביות, ויכול אף להשפיע על תפקוד קוגניטיבי כללי, ומכאן על הישגים לימודיים.
לדוגמה, מחקר אחד גילה כי ילדים שמאליים פיגרו מעט בביצוע סדרה של צעדים התפתחותיים. כמו כן, סקירה שנערכה לאחרונה דיווחה כי נראה ייצוג די גדול של שמאליים בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית. מחקר גדול נוסף מצא כי השמאליים לקו ביכולות מתמטיות גרועות במדגם של ילדים בגילאי 5 עד 14.
מעניין, מחקרים קודמים אלה, כמו רבים אחרים, נבדלו זה מזה באופן שבו נמדדה מידת השימוש ביד אחת יותר משניה וכיצד המשתתפים מסווגים - חלק מהם פשוט שאלו אנשים מהי העדפת היד שלהם באופן כללי. וחשוב מכל, היו להם גישות שונות למדידת יכולת מתמטית - החל מאריתמטיקה פשוטה ועד לפתרון בעיות מורכבות. פערים אלה בעריכת הניסוי עשויים להיות הגורם לתוצאות מעורבות.
כדי לקבל תוצאות אמינות יותר, באתר "The Conversation" שמספק לציבור חדשות ודעות, שמקורם בקהילה האקדמית ובמחקרים, החליטו לבצע סדרה שלמה של ניסויים, כולל יותר מ -2,300 תלמידים (בבית ספר עממי ובתיכון). ניסויים אלה השתנו במונחים של סוג וקושי של משימות מתמטיות.
כדי לבטח את ההשוואות, הם השתמשו באותו שאלון כדי להעריך נכונה העדפה של שימוש ביד אחת יותר מהשניה, בכל הניסויים. שאלון זה שואל את האנשים באיזו יד הם משתמשים כדי לכתוב, לצייר, להשליך, לצחצח ועוד. הוא מעריך עד כמה אדם מעדיף שימוש ביד אחד על פני השניה.
התוצאות, שפורסמו ב-"Frontiers", מראות ששמאליים היוו את רוב הנדגמים כאשר המשימות היו קשורות לפתרון בעיות קשות, כגון שיוך פונקציות מתמטיות למערך נתון של נתונים. דפוס זה של תוצאות היה ברור במיוחד בקרב מתבגרים זכרים. לעומת זאת, כשהמשימה לא היתה כל כך תובענית, כמו למשל בחשבון פשוט, לא היה הבדל בין שמאל וימין. כמו כן, גילינו שימניים קיצוניים - אנשים שאמרו שהם מעדיפים להשתמש בידם הימנית, בכל הסעיפים במבחן - שולטים פחות בכל הניסויים בהשוואה לימניים מתונים ולשמאליים מתונים.
לשמאליים יש, ככל הנראה, יתרון בעת פתרון משימות מתמטיות תובעניות - לפחות במהלך בית הספר היסודי והתיכון. כמו כן, להיות ימני קיצוני עשוי להוות חיסרון במתמטיקה. יחד, ממצאים אלה מראים כי הנטיה להעדיף יד אחת יותר מהשניה, כאינדיקציה לקישוריות בין ההמיספרות, משפיעה במידה מסוימת על הקוגניציה.
עם זאת, הנטיה להעדיף יד אחת יותר מהשניה היא רק ביטוי עקיף של תפקוד המוח. לדוגמה, רק שליש מהאנשים עם המיספרה ימנית מפותחת יותר הם שמאליים. אז להרבה אנשים ימניים יהיה מבנה מוח דומה לשמאליים. כתוצאה מכך, עלינו להיזהר בפירוש העדפת היד של אנשים - האם אנו רואים בה סימן של גאונות או סמן לליקוי קוגניטיבי.