צפו: ראש הממשלה נפרד מהשר דוד אזולאי

נאומו המלא של ראש הממשלה:

"כשביקרנו אתכם (משפחת אזולאי) בשבעה, רעייתי ואני, והתרשמנו מחום משפחתכם, התרשמנו מעומק אהבתכם לדוד ומעוצמת ההשפעה שלו, של דרכו, נעימת הסבר, מסבירת הפנים על משפחתכם. לכן אני בטוח שכולנו מצטרפים יחד לאחל לאמו של דוד, פרלה, אריכות ימים ובריאות טובה.

חברנו האהוב דוד אזולאי נלקח מאיתנו לפני שלושה שבועות. הוא חסר לנו בכנסת, הוא חסר לי ליד שולחן הממשלה, ואני מאמין שהוא חסר לכל מי שהכיר אותו. אלה אינם דברים של שגרה או רוטינה שאומרים אחר המת, אף על פי שגם את הדברים האלה שאני אומר ואומרים, אנחנו כולם יודעים שהדברים האלה הם אמת שיוצאת מן הלב, משום שקל היה לאהוב את דוד, כי הוא היה אדם עם לב חם ונשמה גדולה, מאיר פנים לזולת, מטה אוזנו לצורכי האחר ומושיט ידו לכל נזקק.

"אני קצת יותר ותיק מדוד בכנסת, שחבש את ספסלי הכנסת 22 שנים. אבל למן ההתחלה התרשמתי שמדובר בשליח ציבור אמיתי. הייתה לו התמדה יוצאת מן הכלל, פשוט בלתי יאומן היה לראות אותו, כיצד הוא היה מתמיד בעבודה השוטפת, בוועדות הכנסת ובמליאה, ובייחוד במאות הצעות החוק שהגיש במשך השנים. כל אלה לימדו שמדובר בנבחר ציבור מזן מיוחד. אני תולה את ההתמסרות העצומה של דוד לתפקידו – במה שעבר עליו בצעירותו. דוד עלה ממרוקו כילד, והתייתם כנער מאביו. הוא שימש כאח בוגר לאחיו ולאחיותיו הקטנים, כשהוא עצמו מפלס את דרכו בחיים – בעשר אצבעותיו.

"שמעתי שכשהוא עסק בחינוך בעכו, הוא נהג לבקר בבתי התלמידים, לא רק כדי לעקוב אחר רמתם הלימודית, אלא גם כדי ללמוד על המצב בבית. הוא היה שואל האם הם סובלים ממחסור, האם הם זקוקים לתמיכה, האם הוא יכול לקדם אותם במשהו, לעזור להם בכל דרך. זה אגב סימן של מחנך גדול. מחנך גדול לא נשאר רק ברמת החומר, הוא גם יורד לחומר האנושי של תלמידיו, כמו רופאים דרך אגב, והוא מחנך גדול. עושר הרגישויות בנשמתו של דוד הניע אותו לפעול למען ציבורים שזקוקים להעצמה: אסירים בבתי-כלא – אני לא זוכר שמישהו טיפל בציבור הזה, אלה בני אדם. דוד טיפל בהם – משפחות קשות-יום, ילדים נכים, תושבים בפריפריה, עקורי גוש קטיף וקבוצות נוספות.

ראיתי בדוד שותף נאמן לתפיסתי, שעלינו למחוק את 'ישראל השנייה'. אני מתכוון למחוק את המושג ואת המציאות כי אין שתי ישראל – ישראל 'ראשונה' וישראל 'שנייה' – אלא יש ישראל אחת. דוד ייחס חשיבות להעלאת שארית הפליטה של יהודי אתיופיה לארץ, וגם את זה עשינו יחד בכמה גלים, ועוד נשארה קצת עבודה.

בקדנציה הנוכחית דוד כיהן כשר הדתות. הוא הטביע בתפקיד את חותמו האישי, מתוך רצון להנגיש את שירותי הדת לכל אזרחי ישראל. אינני מתכוון רק לבניית מקוואות ובתי-כנסת, או לשיפור מעמד הבלניות – ואלו הם מקצת הדברים החשובים שעשה.

"אני מתכוון גם למקומות כמו הר הזיתים, שדוד ראה בו, אני חייב להגיד כמוני, וייחס לו משמעות עצומה. הוא דיבר על שיקום הקברים והסדרת דרכי הגישה אל הפנתאון הלאומי הזה – שטמונים בו רבנים, אנשי רוח וגדולי האומה – זה היה בנפשו של דוד. זה לא היה רק עניין התפקיד, אלא הוא בא לתפקיד עם המטען הזה והוא השתמש בתפקיד כדי לממש את המחויבות הלאומית, ההיסטורית והדתית שלנו לאתרים הקדושים הללו. כך לגבי מערת המכפלה, קבר רחל וקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון, שמאות אלפים פוקדים אותם לאורך השנה. דוד ינק כוח מן האתרים הקדושים הללו. הוא ראה בהם עוגן של זהות יהודית, וחיבור שלא-יינתק למורשת אבות.

אני גם זוכר את דוד בישיבות הממשלה. בדרך כלל הוא נחבא אל הכלים, בצניעותו האופיינית, כיוון שהנחה אותו הכלל 'סייג לחוכמה, שתיקה'. הוא לא הרבה לדבר, אבל כשהוא כבר דיבר – זה תמיד היה לעניין. הוא אף פעם לא הלך סחור-סחור, דיבר ישר לעניין. אנחנו יודעים שבחיים הציבוריים אין הסכמה על הכל. גם אני ודוד לא הסכמנו על הכל, אם כי הסכמנו על חלק הארי של הנושאים שהיו לפנינו. אבל גם כשלא הסכמנו, כיבדתי אותו מאוד – משום שידעתי שהוא איש-אמת. המחלוקות לא היו כדי לנגח, אלא לשם שמיים. איש אמת שפעל לשם שמים.

חברי הכנסת, בני משפחת אזולאי, ליווינו את דוד בתקופת מחלתו. ייחלנו לרפואתו. ביקשנו לחזק אותו. אני מדבר בשם כל חברי הבית. העובדה שאני מדבר בשם כל חברי הבית בלי יוצא מן הכלל אומרת הרבה מאוד על דוד. לדאבון הלב, דוד הלך לעולמו בטרם עת. כולנו כואבים זאת.

"חסרונו מותיר חלל גדול. בנו של דוד – ינון – שממשיך את דרכו בכנסת, מספר שאביו אמר לו: 'האנשים הגדולים כבר יגיעו אליך. האזרח הקטן – אתה תגיע אליו'. זו אמירה מדהימה. זאת המורשת הנפלאה שדוד אזולאי השאיר - אהבה לכל אדם, אהבה לעמנו ולארצנו, אהבת התורה, אהבת החסד והנתינה. גודל פועלו ופירות שליחותו של דוד אזולאי יעמדו לשנים ולדורות. יהי זכרו ברוך, ואני מוסיף מעומק לבנו – יהיה זכרו ברוך ואהוב על כולנו".