אנחנו בוחרים למסד מערכת יחסים עם בן זוג שעימו אנחנו רוצים לבלות את שארית חיינו. אלא שכאשר הוא מבלה יותר מידי זמן בסביבתנו, מערכת היחסים נוטה להיכשל.
אנשים נבדלים זה מזה בשאלה כמה קשה הם מוכנים לעמול כדי להרוויח כסף, אך עד היום לא ידעו החוקרים לנפק הסבר ראוי מהו הגורם במוח להבדלים האלו.
על פי מחקר שפורסם ב-Journal of Neuroscience במאי 2012 נמצא, כי הורמון הדופמין משפיע על הרצון והנכונות לעבוד ובאופן כללי, על מוטיבציה, כך על פי כתבה ב-ynet, מאת רחלי לנגפורד, MSc ובוגרת המחלקה לניורוביולוגיה.
פרופסור דוד זלד מצא בסריקות מוח כי אנשים נבדלים ברמות הדופמין שמוחם מייצר באזורים הקשורים למוטיבציה ותגמול. דהיינו, יש אנשים בעלי דחף מוגבר יותר לעבוד ולהשיג, בעוד אצל אחרים הדרבון נמוך ואולי אפילו איננו קיים.
מחקרים קודמים בחולדות מעבדה מצאו כי אכן דופמין הינו הורמון קריטי למערכת המוטיבציה המוחית. המחקר של זלד מסביר זאת בקשר להתנהגות ומוטיבציה בבני אדם. מה שהפתיע את החוקרים עד למאד היתה העובדה שדופמין באזורים מסוימים במוח יכול, למעשה, לגרום לאנשים לא לעבוד או לא להשקיע, אפילו כשהם יודעים שפירוש הדבר הוא להרוויח פחות כסף.
וכך זה עובד: אצל מי שמוכן לעבוד קשה נמצאו רמות גבוהות של דופמין באזורים הקשורים למוטיבציה ותגמול (סטריאטום וקורטקס הפרה-פרונטלי), בעוד אצל ה"עצלנים" יותר נמצאו רמות גבוהות של דופמין באזור שאחראי על רגשות ועל חישוב סיכונים (אינסולה קדמית). חוקרים מדמיינים שיום יבוא וכדור שמעלה רמות דופמין באזורי מוח נבחרים יוכל להפוך אדם לנמרץ וחרוץ יותר.
אבל כמו תמיד, שאלת הביצה והתרנגולת עדיין עומדת בעינה – מה גורם לירידת מוטיבציה אצל הגבר? האם רמות גבוהות של הדופמין גורמות לירידת המוטיבציה לעבוד, או להפך - חוסר העניין בעבודה הוא שמביא לעלייה ברמות הדופמין, שהוא בתורו מוריד את המוטיבציה.
נדגיש כי קיים קושי אצל שני בני הזוג כאשר אחד מהם לא עובד, ובמיוחד אם זה הגבר. מתברר כי אדם שמתקשה במציאת עבודה מצוי תחת לחץ המשפיע מאד על מצבו הרגשי של בן/בת זוגו ועל הביצועים בעבודה של בן הזוג העובד.
מחקר מפברואר 2011 של פרופסור זאולי סונג, מהאוניברסיטה הלאומית בסינגפור, בדק את הקשר שבין תהליך חיפוש עבודה של אדם לבין הביצועים בבית ובעבודה של בן הזוג שלו שכן עובד.
במחקרו שפורסם ב-Journal of Applied Psychology, הוא עקב אחרי זוגות נשואים בהם אחד מבני הזוג עובד והשני מובטל. שלא כצפוי, נמצא שהלחץ בו מצוי בן הזוג המובטל משפיע לרעה על ביצועי בן הזוג העובד גם בבית וגם בעבודה.
היינו מצפים לכאורה שבן הזוג העובד יעודד את רוחו של המובטל ולכן מידת הלחץ שלו תהיה פחותה, אך המחקר מצא שהלחץ בו נמצא המובטל משפיע באופן תת מודע גם על בן הזוג העובד ופוגע בביצועיו. בנוסף, בן הזוג, שייתכן שנאלץ לעבוד קשה יותר מעצם היותו המפרנס היחיד, עשוי לסבול מעומס רגשי בעבודה, מה שמונע ממנו לתמוך רגשית בבן זוגו המובטל.
מעגל הקסמים של דופמין ומוטיבציה כאמור, אינו מסתיים בסטרס תחתיו מצוי בן הזוג המובטל. ירידה בדופמין מורידה מוטיבציה לעבוד, שבתורה מעלה סטרס אצל המובטל, מה גם שעניין ידוע הוא שסטרס אצל גברים מחסל מאגרי דופמין ומוריד כל חשק לפעולה.
דרכם של גברים להטעין מחדש מאגרי דופמין היא להעסיק את עצמם בפעולות שאינן מצריכות חשיבה אקטיבית כגון מנוחה על הספה, אז נצלו את הזמן והחופש להטענת מצברים – מערכת היחסים שלכם תפיק מכך תועלת רבה.