פרק עשירי- שתי מדות
דף פז
*מדות היבש שבמקדש. *מדות הלח. *מנורת הזהב ונרותיה.
א. במקדש היו מדות של עשרון וחצי עשרון, ולר"מ היתה מדה נוספת של עשרון גדוש ובמחוק חילקו חביתי כה"ג. הדינים ומנין 1. עשרון עשרון, לר"מ שהיו שני עשרונות ולחכמים היה חצי עשרון ור"מ יליף לה מעשרון. 2. ועשרון אחד, לחכמים לומר שהיה עשרון אחד, לר"מ שלא מודד בשל שלשה לפר, ולחכמים נפק מנקודו. 3. איבעיות רמב"ח ותשובת רב חסדא: שמעינן דלר"מ חצי עשרון היה מחוק מדין שלשה לפר, ולחכמים נפקא העשרון השלם, וא"כ ה"נ לרבנן מדת העשרון וחציו היו מחוקים. 4. חביתי כה"ג חילקן ביד, דאין להכניס למקדש כלי משקל מכיון שנכתב לגבי קללה. 5. גודש השלחן אינו מקדש קמצים להקרב כיון שאינו ראוי לו, אבל מקדש להפסל.
ב. מדות הלח במקדש קדושתן ודיניהן 1. שבעת המדות: הין לשמן המשחה, חצי הין לשמן ונסכים של פר, שלישית ההין לאיל רביעית ההין לכבש, לוג למנחה, חצי לוג מים לסוטה ושמן לתודה ורביעית הלוג מים לסוטה ושמן לנזיר. 2. המדות נמנו לר"י מרביעית הלוג ומעלה ולר"מ מהין ולמטה, ואיכא בינייהו בירוצי מדות דלר"י נתקדשו ולר"מ לא, או דר"מ אוסר להוסיף על המדות ולר"י דווקא לחסר אסור. 3. גמירי שהיו שבעה מדות במקדש, והמדה השביעית לר"מ ור"י הין כיון דאיצטריך לשמן המשחה, ולר"ש היה לשעה ונגנז ומייתי לוג ומחצה לחביתי כה"ג, ולרבי צדוק היו שנתות בהין דלית ליה שבע מדות או דקסבר שבע מדידות. 4. מפרשינן אמאי הוצרכו לקדש את הכלים, רביעית הלוג בכדי לקדש את השמן לכל חלה של הכה"ג דהוו י"ד חלות ובכ"א רביעית הלוג סה"כ ג' לוגין, וחצי לוג לכל נר שבמנורה.
ג. כיצד נעשתה מנורת הזהב ונרותיה 1. פליגי האם מככר הזהב נעשתה רק המנורה או גם נרותיה או אף כליה, ונחלקו בפסוק ככר זהב יעשה, וקרא שיהיו זהב טהור אתי לרבות שאף פי הנרות שנמצא ליד האש יהיה מזהב מזוקק. 2. הטבת הנרות, למ"ד שהנרות אינם באות מן הככר הנרות היו בנפרד וכך יכלו להיטיב כראוי, ולמ"ד שהיה מהככר ה"נ היה מקשה אלא היה של פרקים ויכלו להזיז ולהיטיב.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני העשרונות שהיו במקדש ומנין (5)
ב. מדות הלח במקדש וקדושתן ודיניהן (4)
ג. כיצד נעשתה מנורת הזהב ונרותיה (2)