זה היה לפני שבועיים לערך, ישבתי בלשכת ראש העיר בית שמש, הייתי צריך עזרתו בעניין הקשור לבית הכנסת שלנו.
זה לא היה חריג, מוישה כרגיל בכל בקשה שלי למען קהילתנו שמח לעזור, וגם הפעם צלצל אלי ואמר לי בוא מהר תהיה כאן תוך עשר דקות יש לי חלון זמן לטפל במה שביקשת.
בין ישיבה עם הקמפיינרים שחיכו לו לבין שאר העיסוקים הוא פינה הכל לקדם את בקשתי.
כרגיל התחבקנו והצטלמנו ואז רגע לפני שקמתי הוא אמר לי כך, אני יוצא שוב לשליחות, לא יודע מה תהיינה התוצאות, רק הוא שם למעלה יודע מה יהיה, אם ירצה השם אזכה ואשב כאן שוב, ואם לא, זה רצון השם והכל טוב, אבל חשוב לי שגם אחרי שאסיים כאן, נכבד זה את זה ושהידידות תימשך.
זה מוישה בהתגלמותו, הכרנו בדיוק לפני 11 שנים, קצת לפני שפרץ לעולם הגוש החברתי שהחליט להריץ את מוישה לראשות עיריית בית שמש מעל ראשי החברים האשכנזים מהעירייה ומעל ראשי הח"כים של התנועה.
אני אז הייתי גבאי בית כנסת של קהילה צעירה ובדיוק התמודדנו עם כמה סיפורים של משפחות שבתי הספר לא רצו לקבלם, לא בגלל סיבה מסוימת, אלא כי ככה זה עוזר להם לתדמית.
באותם ימים עוד לא הייתי מעורה בפוליטיקה ובעשייה הציבורית, אבל הייתה לי אחריות כלפי בני הקהילה.
איכשהו אחד העסקנים מקהילתנו קישר בינינו וזו הייתה התחלה של ידידות ארוכה, מוישה עשה מה שעשה, דיבר עם מי שדיבר ועזר במה שהיה צריך.
כמה חודשים אחרי הייתי חלק מהקמת תנועת טוב והיה לי ברור שלמרות המלחמה של הממסד החרדי בנו, אין שום סיבה לא לתמוך במוישה שהוכיח שהוא ידיד טוב לקהילתנו.
מוישה היה מגיע לבקר בקהילה באירועים שונים, עזר במה שיכל, בכל ביקור השתדל גם לתרום משהו מכיסו כדי להיות שותף בזכויות של פעילות הקהילה, וללא ספק נחשב לידיד קהילתנו.
לא תמיד הסכמנו על הדרך, לא תמיד נשארנו באותו צד של מפת העשייה המקומית, אבל דבר אחד אי אפשר לקחת למוישה וזה הפן האישי, החברותי, מוישה הוא מעל הכל מענטש שיודע מה זה הומור משובח.
חשוב לומר, ההפיכה שבית שמש חוותה בבחירות, זה לא היה נגד מוישה, מוישה הוא הנציג שירות הנחמד והלבבי שיושב מול הלקוח הכועס שרק מחפש על מי להוציא את הקיטור על כך שהחברה מזלזלת בו ולא מספקת לו את השירות המינימלי שהוא מצפה לקבל וכמה שלא תהיה נחמד לא תוכל לרצות אותו, הוא האיש שהיה על הכיסא אבל מאחוריו היה צוות שבעצם ניהל את העיר ואני לא מדבר בהכרח על חברי המועצה בפועל.
זה לא סוד שבית שמש היא עיר מורכבת במיוחד והרחוב החרדי בה הוא מהקוטביים ביותר שיש וכבר אמר מי שאמר שהגורם הכי מאחד ברחוב החרדי זה הפילוג וזכתה בית שמש להרבה הרבה אחדות שנובעת מהפילוג הזה בין חסידויות ופלגים וקהילות, ונוסף על זה יש את הפלגים שאמנם לא מצביעים, כי אסור להשתתף בבחירות הטמאות, אבל בהחלט יש להם מה להתערב בניהול העיר.
כך במצב בלתי אפשרי שכזה ניסה מוישה ללהטט בין טיפות ולרצות את כולם עם החן וההומור שלו, את העסקנים, את התושבים ואת כלל הרבנים שלכל אחד יש דעת תורה הפוכה ומחייבת לגבי ניהול העיר, אבל בדיעבד מסתבר שזו משימה אבודה שאדם מן הקהילה לא מסוגל לעמוד בה בהצלחה.
ואלי דווקא מישהי מבחוץ, כזו שלא מחויבת למרפק של קהילה מסוימת יותר ממה שהיא מחויבת לקהילה אחרת, כזו שלא מייצגת מפלגה ארצית שהאינטרס שלה חשוב מהאינטרס של תושבי העיר, אולי היא תוכל לקדם את האינטרסים של תושבי העיר ולשים בצד את האינטרסים של אותם מרפקיסטים כוחניים שבטוחים שכל העולם נברא רק עבורם.
כעת נשארה החברות הפשוטה, חברות שאין בה אינטרסים מסביב. בלי הצורך ללהטט בין הרצון לרצות לבין המחויבות לשותפים לקואליציה, שקהילתנו היא לא בדיוק הדבר שעבורו הם קמים בבוקר.
אני מאחל לך ידידי מוישה, שתמשיך להיות מוישה האהוב. שימשיך להימשך עליך החן שאתה תמיד מקרין ובע"ה אחרי מנוחה מהמולת העשייה הרבה תמשיך לאתגרים הבאים ובע"ה תצליח בכל אשר תעשה.
וכמו שהבטחנו, נמשיך להיפגש כחברים ונשמח להמשיך לראות אותך מבקר בקהילתנו.
בידידות, ירוחם אסטריכר