דרעי - המנצח הגדול; ליצמן וישי - המפסידים

הניצחון הגדול של דרעי על הסקרים

בערים בהן ש"ס התמודדה, היא חזרה לכוחה המקורי, של 2013. בבחירות לכנסת ב-2015, קיבלה ש"ס 207,000 קולות, בבחירות לכנסת ב-2013, קיבלה ש"ס 270,000 קולות. כאמור, אמש ש"ס חזרה לכוחה עם- 268,747 מצביעים.

את ניתוח המספרים בש"ס ביצע מנכ"ל התנועה חיים ביטון, מי שפיקד על הבחירות בכלל הרשויות המקומיות והצליח לנווט בהצלחה בין כלל המחלוקות והבעיות איתן התמודדה תנועת ש"ס בלא מעט רשויות מקומיות, שהסתיימו באיחוד מרבית הקהילות תחת קורת גגה של ש"ס.

הציבור רוצה הנהגה חדשה

כשמתמקדים בערים המרכזיות, שם ש"ס גדלה ואף הכפילה את כוחה, לומדים דבר אחד ברור: הציבור רוצה הנהגה צעירה ומרעננת. בפתח תקווה, אוריאל בוסו הצליח להגדיל את כוחה של ש"ס ב-100%, באשדוד, אבי אמסלם הצליח להגדיל את כוחה של ש"ס בצורה דרמטית, עם שני מנדטים נוספים ועליה גדולה באחוזי ההצבעה בעיר.

מי שסייר במטות ש"ס באשדוד ובפתח תקווה הבחין במחזה שבש"ס שכחו לראות, צעירים חרדים לצד צעירים ללא כיפה, נשים עם כיסוי ראש לצד נשים שלא קשה להבחין שהן לא מהמגזר הדתי ובטח שלא מהחרדי. תם העידן שבושה להגיד "הצבעתי ש"ס", ש"ס היא לא מוקצה, הציבור חוזר אט אט לבית הטבעי שלו. אבל הקרדיט הגדול הוא של הנציגים המקומיים, צעירים שהצליחו להוביל מהפכה בערים כה גדולות.

בחודש הקרוב דרעי צריך לשבת ולנתח את התוצאות בערים. כנראה שגם הוא יגיע למסקנה שהציבור אוהב את ההנהגה הצעירה, זו שלא יושבת על הכסא במשך עשרות שנים. את המסר הזה צריך דרעי להעביר גם לח"כים המתקשים להיפרד מכס חבר הכנסת.

עם כל האופוריה אליה התעוררה הבוקר תנועת ש"ס, ספק אם כלל הקולות הללו ישמרו בבחירות לכנסת, צריכים לשמור על הנציגים המקומיים, להפוך אותם לראי של ש"ס גם בבחירות הארציות, שהמצביע בנשר ירגיש מחויבות לנציג המקומי שלו ברמה כזו שיצביע גם לש"ס הארצית.

ש"ס היא לא "רק" חרדית

דבר מרכזי נוסף צריך ללמוד מהבחירות לרשויות המקומיות, ש"ס היא לא 'דגל התורה' ולא 'אגודת ישראל'. אריה דרעי חייב להיפרד מהחיבוק של יהדות התורה שהפכה את ש"ס לסיעה חרדית נטו.

הבחירות בירושלים ובבני ברק הוכיחו שהציבור הספרדי-בני התורה עם ש"ס, ללא מחשבות זרות וללא אינטרסים. ש"ס היא הבית הטבעי של יהודי ספרדי שומר תורה ומצוות. אין לו מפלגה אחרת אליה הוא יכול להשתייך. גם בחלומות הוורודים של דרעי הוא לא האמין שהוא יזנק לשישה מנדטים בבני ברק וישמור על חמשת המנדטים בירושלים.

הציבור המסורתי הוכיח ביממה שחלפה שהוא רואה בש"ס, בטח עם הנציגים המקומיים, כבית שלו. כשדרעי יקבל את המספרים המדויקים והניתוחים הוא יבין עד כמה סיעת ש"ס היא לא סיעה חרדית, אלא של הציבור המזרחי.

ש"ס חייבת להקשיב למה שח"כ יעקב מרגי זועק שוב ושוב: דרעי ובכירי המפלגה חייבים לדבר בתקשורת על ההישגים החברתיים, להתראיין על נושאים חברתיים, כשהציבור ישמע את המילה דרעי לא יעלה בראשו הכותרות - שבת - כותל - גיור - גיוס.

יד הליטאים על העליונה

בחודש האחרון, בכל פעם שיצא לי להתפלל בבית כנסת הליטאי שבשכונתי, פגשו אותי אברכים וסיפרו על האחדות שסגן השר יעקב ליצמן הצליח להביא לציבור הליטאי. האמת, מי שהסתובב ברחובות ראה את זה בבירור, הציבור הליטאי יצא לקרב, וניצח בו ובגדול.

ליצמן ו'אגודת ישראל' חטפו מכה קשה, כואבת, את ההשלכות נדע בהמשך. 6:3 בירושלים זו תבוסה, לא הפסד. אליעזר ראוכברגר פיקד על המטה בירושלים, עבר מבית מדרש לבית מדרש, השקיע את כל כוחו - יחד עם חבריו למפלגה, והצליח להביא הישג שגם הוא לא האמין שנמצא בהישג יד.

לעומתו, ליצמן סיים את הלילה עם שלושה מנדטים בלבד, לא 50:50 ולא 60:40. אינני יודע האם יש מגפה בציבור החסידי, אבל יתכן שבמשך שנים 'אגודה' קיבלה - ללא צדק - רוב בסיעה.

כשליצמן צופה בחבריו להנהגה החרדית הוא רואה מימין את ח"כ משה גפני מביס את יונה יהב בחיפה, מכפיל את כוחו בירושלים ומביא את משה ליאון לסיבוב שני. משמאל הוא רואה את אריה דרעי עם ההישגים שקראתם לעיל. אוי, שכחנו לרגע את ערד, גם שם, כצפוי, ליצמן הפסיד.

וזאת עוד טרם דיברנו על הכישלון המפואר בחיבור שניסה ליצמן להציג לתקשורת שלו עם אלי ישי, רק כדי לעצבן את דרעי, על שלא זרם איתו לתמיכה בדייטש.

האם התוצאות ישליכו על מעמדו של ליצמן בסיעת 'יהדות התורה'? האם ישפיעו על החלוקה בתוך הסיעה? קשה לדעת, אבל ברור מדוע הוא דואג מהורדת אחוז החסימה.

אלי ישי התעורר לבוקר חדש ישן

אם למישהו היה ספק, הבחירות הללו הוכיחו שרוב הקולות של 'יחד' לכנסת שייכות לאיתמר בן גביר וברוך מרזל. ברוב הערים 'יחד' ירדה באחוזים דרמטיים במספר הקולות לעומת הבחירות לכנסת ב-2015.

במהלך הלילה התבטא דרעי שההישג הגדול שלו היה בבני ברק, מעוז של אלי ישי ו'כסא רחמים'. דרעי הציע להם 2 נציגים ברשימה, ישי סרב לאחר שהתעקש שהשם 'יחד' יופיע בפתק ההצבעה.

לפנות בוקר התברר שלא רק שש"ס לא נחלשה אלא התחזקה לשישה מנדטים, ואילו סיעתו של ישי קיבלה מנדט אחד.

אלי ישי חייב לעשות חשבון נפש לקראת הבחירות לכנסת, האם הוא הולך על התמודדות נוספת שכמעט בוודאי תשרוף אלפי קולות או שמא הוא יבין שתם עידן המחלוקת. (אגב, אני מעריך שבמצב הנוכחי אם הוא יבקש לחזור לש"ס, הוא יזכה לתשובה חיובית לצד מספר תנאים).

בלא מעט ערים ש'יחד' חברה לסיעות קיימות במועצת העיר, המפלגות בסופו של דבר לא הצליחו לעבור את אחוז החסימה: תל אביב ואשדוד כמשל. הגיע הזמן להפיק לקחים.

הבגידה בבית שמש

משה אבוטבול ישב ב'אולפן כיכר השבת' וזעק: "אנחנו הולכים לאבד את בית שמש", היו מי שחשבו כי מדובר בגימיק בחירות, ניסיון להעיר את הפעילים. אבל אבוטבול ידע היטב את הביקורת כלפיו בעיר, מתוך הציבור החרדי.

עם כל השמחה בש"ס ו'דגל', והיום שאחרי ב'אגודה', ראשי המפלגות החרדיות צריכים ללמוד את שהתרחש בעיר בית שמש, כיצד יתכן שאלפי חרדים הצביעו למועמדת מהציונות הדתית ולא למועמד שזכה לתמיכת כל גדולי ישראל, ספרדים, חסידים וליטאים.

גם אם נגלה ביום חמישי שמשה אבוטבול ניצח את הבחירות - והסיכוי לכך קלוש מאוד מאוד - ההפרש יהיה קטן. חייבים לעשות חשבון נפש על מה שהתחרש בעיר בשנים האחרונות, והאם אכן הפוליטיקאים היו עסוקים בערים המרכזיות והשאירו את אבוטבול לבדו בית שמש, כפי שטען בראיון המדובר.

תודה לכם

ביומיים האחרונים שידרנו מאולפני 'כיכר השבת' את משדר הבחירות המרכזי. השיא הגיע אמש, עד השעה 03:30 לפנות בוקר, משדר של כשמונה שעות ברצף. זו הפעם הראשונה שעשינו זאת, והרגשנו את אווירת המהפכה באוויר. משדר ראשון שהצליח להוביל על פני כל כלי התקשורת החרדיים האחרים.

תודה לכם גולשי 'כיכר השבת', על האמון הגדול. למעלה מ-150 אלף צופים בשידור חי, בשעות הלילה המאוחרות, ומתעדכנים און ליין בכל המתרחש לצד ראיונות ופאנלים עם מיטב העיתונאים והפרשנים - זה לא דבר מובן מאליו. בשעה 03:00, אחרי שבע שעות שידור, שאלתי אם לסיים את המשדר, המפיק - אריאל ליבא, מגיע לו את הכבוד הגדול הזה - לחש לי באוזנייה 'יש כעת אלפי צופים בשידור חי, למרות השעה, תחליט אתה אם לסיים', מה שגרם לנו להמשיך את הפאנל.

תודה לכם.