דף פ
*מותר התודה והלחם. *השוואת תודה לחטאת.
א. דיני מותר התודה והלחם 1. ולד ותמורתה קרבים וא"צ לחם, והמפריש תודתו ואבדה והפריש אחרת תחתיה מקריב איזו מהן שירצה עם לחם והשניה קריבה ללא לחם. 2. ולד תודת נדבה א"צ לחם בין לפני כפרה ובין לאחר כפרה, ובולד תודת חובה לאחר כפרה א"צ לחם וקודם כפרה צריכה לחם דקסבר אדם מתכפר בשבח הקדש. 3. זו תודה וזו לחמה, אם אבד הלחם מביא לחם אחר ובאבדה תודה לא מביא תודה אחרת על אותו הלחם מכיון שהלחם בא בגלל התודה ולא איפכא. 4. הפריש מעות לתודתו ונתותרו מביא בהן לחם, כיון שהלחם נקרא תודה ולא איפכא. 5. הפריש תודתו ואבדה והפריש וגם היא אבדה והפריש שלישית ונמצאו הראשונות, לרבא אם נתכפר בראשונה השניה א"צ לחם והשלישית צריכה, בשלישית הראשונה טעונה ובשניה שניהם אין טעונות לחם, ולאביי בכל גוני האחרים א"צ לחם כיון דכולהו חליפין דהדדי. וכן פליגי לגבי חטאת בדין רעיה ומיתה, וקמ"ל בחטאת דלא שייך להרבות בהן משא"כ בתודות.
ב. שמואל קאמר כל שבחטאת מתה בתודה א"צ לחם וכל שבחטאת רועה בתודה טעונה לחם, והקושיות 1. הפריש תודתו ואבדה ונמצאה מקריב איזו מהן שירצה והשניה אינה צריכה לחם ובחטאת בכה"ג לחכמים רועה, ודחי דקסבר כרבי דאבודה בשעת הפרשה מתה. 2. חטאת רועה לרבי משכחת לה בהפריש לאחריות וקשיא דבתודה א"צ לחם, ולמסקנא שמואל סבר כר"ש דליכא חטאת רועה כלל וקאמר רק בדין מתה ואתי לאפוקי מדר"י דקסבר אדם מתכפר בשבח הקדש.
שאלות לחזרה ושינון
א. דיני מותר התודה והלחם (5)
ב. דברי שמואל שהשווה דיני תודה לחטאת, והקושיות (2)