בעולם ישנם אינספור משפטים. יש חכמים ויש שפחות,ויש כאלה שהרבה פחות, אך ישנו ז'אנר בפני עצמו של משפטים שכל מי שיפלוט אותם מפיו, גם אם מדובר באדם שטיפשותו מוסכמת בעיני כל, עדיין כשהוא יגיד אותם - הוא ירגיש האדם החכם עלי אדמות.
"לקנות רכב זה לא הקושי, הקושי הגדול הוא להחזיק אותו", מכירים? יופי.
ברחבי ירושלים מתהלכים אנשים ופורשים כיודעי דבר את משנתם הפוליטית, זו שמצדיקה הליכה עם ראש בקיר תוך הפניית עורף למועמד חרדי ראוי לעיר שחוברה לה. "ראש עיר חרדי לא טוב לנו כי אז כל דבר ייבחן תחת 7 עיניים קפדניות", כך הם אומרים ומחכים לזה שיטפח להם על השכם, שכל כך זקוקה לזה.
ההיסטוריה לא מדברת אליהם, והצורך באדם אמין ובעל ניסיון שיספק לתושבים את מה שהם זקוקים לו - על אחת כמה וכמה שלא. מה שעומד לנגד עיניהם הרעבות, אלו פעולות תגמול ונקמה שאמורות להפיח חיים בפוליטיקה הישנה, זו שהחלה לגסוס לצד עידן האינטרנט והמדיה.
אם נשים את הדברים על השולחן, ישנו מועמד חרדי, שאת הניצחון (החרדי) הגדול הוא השיג עוד הרבה קודם ה-30 לחודש (למניינם). יוסי דייטש, האיש של התושב הפשוט בעירייה, הפך בתקופה האחרונה לפנים היפות של כולם, ובעיקר לפנים היפות של המגזר החרדי שסובל (לעיתים אף בצדק) מסטיגמות רבות על כך שהפוליטיקאים המשרתים אותו נגועים בחוסר צדק במידה זו או אחרת…
עומד לו יוסי בגאוות יחידה מוחצנת אך מלאת חן, ואומר את האמת הרהוטה לכל מי שמעוניין לשמוע - ויש רבים (די להציץ לנתוני גוגל על מידת ההתעניינות בשם "יוסי דייטש" בתקופה האחרונה), הוא אינו מתנצל על דבר ומגלה בקיאות מופלאה בכל נושא עירוני עליו הוא נשאל.
כל אלו ועוד גורמים לרבים אשר רחוקים מעולמם של חרדים ת"ק על ת"ק להצביע דווקא לו. בשכונה המעורבת בה אני מתגורר, כבר שמעתי מכמה משכניי, שדלתו של יוסי בעירייה הייתה פתוחה עבורם לכל בקשה, כי את הקול שלהם יקבל יוסי. אחד מהם, מצביע ש"ס המשמש כספר של אחד מהמתמודדים האחרים (לא סלמן), סיפר לי כי יוסי היה עבור התושבים יותר מכל אחד אחר, ובטוח שכך זה יימשך.
הדברים פשוטים. אם תשאלו כל בר בי רב דחד יומא, תקבלו תשובה מאוד ברורה בנוגע לזהת המועמד שצריך לקבל את תמיכתו של ציבור שומרי התורה והמצוות, אך למרבה הצער, הפוליטיקה החרדית לא שונה מהפוליטיקה הכללית, למעט השם הנלווה אליה "חרדית".
מבלי להיכנס למי משפיע על מי ומה הוא בדיוק מרוויח מזה, כדאי לתת את הדעת על מצג השווא שמנסה החברות החדשה של דגל וש"ס להציג, שכביכול דעת התורה היחידה נמצאת אצלם, וכל בחירה אחרת פירושה דריסה ברגל גסה על דעת התורה האמיתית (מישהו אמר עץ?), הצעד החמור הזה שולל בהינף החלטה פזיזה וצעירה את סמכות ההוראה ממאות רבנים ואדמו"רים שגילו את דעתם, דעת תורה, כי יש להצביע ליוסי. אך כשהדבר היחידי אותו אתה יכול למכור הוא ציות לרבנים וגם לצד השני ישנם רבנים חשובים לא פחות, אין ברירה אלא לזלזל בהם ולהפוך אותם ללא רלוונטיים בשיח.
למה זה הדבר היחיד אותו יש להם למכור? התשובה פשוטה: משה ליאון.
עם כל הכבוד לליבו הרחב והחם של ליאון, לא הלב הזה הוא שגרם לו לעזוב את עיסוקיו ולהגר לירושלים. קומבינה פוליטית שנרקמה על גבו היא זו שהצניחה אותו בשערייך ירושלים.
הקומבינה מטבעה גרמה להרבה אנשים לטעות בשדות זרים ולתת את קולם למועמדים שרחוקים מהעמדה התורנית הקובעת, תקראו להם חרדים, תקראו להם חדשים או שבעצם אל תקראו להם בכלל, אך ביום הבוחר אלפי קולות היו אמורים להוות מעין הבעת אי אמון שמתורגמת לכוח שיעבור מהצד שירושלים עיר הקודש לנגד עיניו, אל הצד שירושלים CT לנגד עיניו. אך גם כאן הגיע יוסי ובעובדות, הוכחות וחן מולד קנה את אמונם בחזרה והשיב את הכח להיכן שגדל.
יוסי, הוא העתיד של הפוליטיקה החרדית, שעתידה ממש לא מובטח במידה ותמשיך להתנהל במתכונתה הנוכחית. הוא מצליח לחבר בין כל גווני הקשת של החברה הישראלית בכלל, ואינספור גווניה של החברה החרדית בפרט. אך ישנם כאלה שחזון בצבע של אחדות המאיים להתגשם עליהם, שומט את הקרקע מתחתם, ומסביר להם שאולי תם זמנם, ובשביל להאריך אותו, לו לחיי שעה יעשו הכל, הכל כולל הכל, בזה אתם יכולים לסמוך עליהם.