"למה אני מצביעה ליוסי דייטש אבל לא ג'"

"יוסי דייטש בשבילי הוא הבן של רבקה אחות של אבא. לפני שהוא המועמד לראשות העיר הוא בן דוד שלי. ולכן ברור שאני מצביעה לו. ואחרי הגילוי הנאות הזה אני רוצה לספר לכם על כמה פעמים שפגשתי אותו.

התקשרתי אליו כשנתקלתי בבעיה, והגעתי אליו ללשכה. הייתי בטוחה שבשעה 19 בערב אראה איש שמסיים את יום עבודתו ועושה איזה ג'סטה לבת דודה שלו. ובכן...זה לא מה שקרה. הגעתי וראיתי לשכה מלאה באנשים מכל צבעי הקשת. מיקס של מגזרים.

לכולם הוא פנה במאור פנים. עמדו שם אברכים לצד אנשים לא דתיים, ישבו והמתינו לשיחה עם איש שמשרת אותם נאמנה. את כולם קיבל בחיוך ובלחיצת יד חמה. אחרי הביקור הראשון שלחתי לשם לא מעט שנעזרו בו בדיוק כמוני.

אז נכון לחרדים שבגזרת הפייסבוק הוא נראה כאחד שישרת רק את האינטרסים של אלו ששלחו אותו, ל"לא חרדים" שבינינו יש מועמדים שמאוד שמחים לצרף חרדים לשורותיהם...זה נראה טוב.

אבל תדעו שיש נציג בעריה שפרסם את מספר הנייד שלו...ומקבל כל אחד ברב קשב ועניין והוא מלא רצון להיות לנו כתובת. לכל אחד ואחת מאיתנו".

התנגשות זהויות: פמיניסטית או חרדית?

כמה שעות אחר כך, פרסמה רושגולד פוסט נוסף בו הבהירה שאמנם היא תצביע לדייטש לראשות העירייה, אך לא למפלגתו, אגודת ישראל:

"עברו כמה שעות מאז שכתבתי את הפוסט אתמול שתומך ביוסי בן דודי היקר לראשות העיר, ואני לא מפסיקה לקבל שאלות, איך אני, רחלי שישבתי בבית משפט העליון ותבעתי את זכיותיי כאשה חרדית אבחר ביוסי הנציג של אגודת ישראל לעירית ירושלים. איך אני, רחלי, שמזוהה עם המאבק שחרט על דגלו, לא נבחרות, לא בוחרות, איך אני בסופו של דבר כן אצביע למועמד של גימל.

והנה, כל השיעורים במגדר שעוסקים בדילמות פמיניסטיות רקמו עור, עצמות וגידים וקמו לתחייה בתוכי, בגופי, בנשמתי. למדתי שיעור בשעות האחרונות. החיים מורכבים. אני אומרת לילדים שלי לא פעם שהחיים הם לא שחור ולבן והנה, היום החיים אמרו לי את זה בעצמם. אנחנו לא שחור ולבן. הנה דוגמא חיה וקיימת לדיסוננס הלא פשוט הזה.

הזהות החרדית שלי, הפמיניסטית שלי, המשפחתית כולם מתנגשים בי בקול רעש גדול, ואני מנסה ליישב ולהבין...מה קורה כאן ומה קורה לי?

ואני מבררת...במהלך כל שנות הפעילות שלי אני תמיד אומרת...שאני לא שונאת את המגזר החרדי, אני חלק ממנו, המשפחה שלי היא המגזר. החברות המגוונות שלי הן המגזר. מתוך ההימצאות שלי בתוככי המגזר אני פועלת. משם אני מקימה את קול זעקתי. משם נובעת פעילותי.

והנה מצד אחד יוסי בן דוד יקר,איש נמרץ, איש של עשיה ללא לאות, ומן הצד הוא עומד בראש מפלגה שבעיקרון שלה אני נלחמת, שבה אני משתוקקת למצוא נשים כשרות ומבורכות, נשים של עשיה שלא יכולות כיום להיבחר לשורותיה למרות היותן ברוכות כישרונות.

לשמחתי בבחירות הקרובות יש לי אפשרות להצביע בשני פתקים. פרסונלית, לבן הדוד שלי שאני מאמינה בו ויודעת מקרוב כמה עקרונות של כבוד נשים, שילוב של נשים וקידומן בוערים בקרבו. ויהיו חלק בלתי נפרד מהעשייה שלו, אבל זה לא מספק אותי ולכן עצוב לי שאיני יכולה להצביע למפלגה שלו, שכן כמערכת איני יכולה לתמוך במפלגה שמדירה נשים.

ולכן בבחירות הקרובות אבחר ביוסי לראשות העיר כי הוא איש של עשיה, אבל בפתק שאכניס למעטפה לא יהיה ג' לפחות לא הפעם. כולי תפילה ותקווה ובמערכת הבחירות שתבוא לאחריה או לאחריה או לאחריה ישולבו נשים ואבחר בלב שלם במפלגה חרדית שמשלבת נשים".