בימים האחרונים, לקראת המועד האחרון בו ניתן לחתום על הסכם עודפים, הגיעו שאלות רבות למעונו של מרן הגר"ח קנייבסקי האם לחתום על הסכם העודפים.
השאלה היא מורכבת. על פי חוק הבחירות המקומיות, אם סיעה מסויימת קרובה למנדט, היא מקבל מנדט למרות שלא מילאה את מכסת הקולות. לעומת זאת, אם שתי סיעות חתומות על הסכם עודפים, ושתיהם קרובות למנדט, רק אחת מהם מקבל מנדט – והסיעה השניה מפסידה אותו.
נציגים רבים ביקשו לברר דעת תורה האם לקחת את הסיכון ולחתום על הסכם עודפים או לסמוך על כך שהסיעה תהיה קרובה למנדט, ותרוויח מנדט נוסף בלי לאבד אותו.
בכיר בוועדת הבחירות מסביר ל'כיכר השבת', כי "הסכם עודפים בערים רבות מסכן את הגוש החרדי בשל העובדה שפעמים רבות שתי הסיעות שחתמו קרובות למנדט, ובמקום שכל אחת מהם תקבל מנדט, נגרע מנדט מהגוש החרדי".
מרן הגר"ח שמע את השאלות מירושלים, אלעד ומודיעין עילית והכריע חד משמעית: יש לחתום על הסכם עודפים. לאחר מכן, נשאל מרן עם איזו סיעה לחתום על ההסכם, והכריע כי יש לחתום הסכם עודפים עם סיעת ש"ס.
יצוין, כי מי שהמליץ על חתימת ההסכם דווקא עם סיעת ש"ס היה יו"ר סיעת 'דגל התורה', ח"כ משה גפני, שהיחסים שלו בתקופה האחרונה עם סיעת ש"ס התהדקו בצורה משמעותית, והיה זה רק טבעי ששיתוף הפעולה יימשך גם בנושא הרגיש של הסכם העודפים.
ההכרעה של מרן הגר"ח מלמדת על מערכת היחסים ההדוקה השוררת היום בין סיעת דגל התורה לסיעת ש"ס, שפועלות במשותף בערים רבות ברחבי הארץ, כשהעיקריות שבהן הן ירושלים ואלעד, שם תומכות המפלגות ביחד במשה ליאון ויצחק פינדרוס.
האם ההכרעה מלמדת אותנו משהו גם לגבי העתיד הפוליטי של המפלגות בריצה לכנסת? ימים יגידו.