עובדיה חממה:
המדרשיר לפרשת השבוע "נח" הוא סוג של "אפוקליפסה עכשיו". המבול הקוסמי הזה (ומאז, כמו בשורת הגשם מדי ראשית חורף...), מחטא מנקה ומטהר את כל הארץ שהושחתה ובגין כך התמלאה חמס ,הבל, שקר וגם שאר מני ריק מודרני.
מאז ומתמיד העולם חייב restart. במקום של שחיתות בו אין הטהרות רוחנית ותשליך סמלי וחרטה וכפרה (חגי תשרי) כדי להתחיל מחדש בדף לבן,למקום כזה שמתמלא חמס שבנוי ומושתת על רוע ושקר, אין תקומה ,אלא על ידי מבול והרס פיסי.("ותישחת הארץ לפני האלהים ותימלא הארץ חמס")
ההרס הזה הוא לצורך בניין.
חודש המר חשוון הזה דווקא רם הוא, לצורך הפיכת המר למתוק.
אימפריות גדולות ותרבויות שלימות (אפילו עיתונים...), שקעו למצולות האבדון מכיוון שהתבססו על השחתת הלבבות, חמס המוחין,על תודעת השקר שתוצאותיהן האלימות הינן גם רשעות החרב והסכין.
כל תרבות שקר אליה השתוקקנו בטעות, היא בועה שסופה להיתפוצץ. יבוא יום שיותר גם בחינם לא נרצה בה...
האמת היא תיבת הנח והחן. העולם נלחם עד היום על האמת. על הזוגיות הטהורה של לחיות ביחד. על ערך המשפחה.
נח בנה את התיבה במשך 120 שנה.משל לכך שאדם עמל כל סערת חייו במעשים טובים שבונים תיבת מחסה (משכן) מפני מבול הבילבול וכנגד הגשמיות האנוכית השלילית והמשחיתה.
כל המינים מצויים על תיבה אחת. טורפים טהורים וטמאים גם יחד. איך זה יכול לעבוד? רק אם אצמצם את עצמי ומאוויי מעט לטובת זולתי. כמו שבורא העולם האין סופי צמצם את אין סופיותו וברא עולם של בחירה חופשית.
השבת בפרט והתורה בכלל (הם גם תיבות נח של ימינו), הינן חלון זמן קוסמי ואנרגתי שמאפשר לנו לדמיין את הסוף הטוב ואת האופק: את שלום העולמים, שהרי סוף המסע בפרשת נח מתואר במשפט "יונה עם עלה של זית".
מילים:
הנה בא המבול
היצף מידע ונתונים
שרוצים לתפוס כותרת
קחו אותי חינם ואין דורש
העיתונים קורסים,
היערות שוב צומחים
זו אימפריה שנופלת
שופכי הדמים ישלמו בדמים
אל תשקו את הצמא בחומץ
אל תכבו את המדורה בשמן
אל תפטמו את המוחות והלבבות
במבול של הבלים
הנה בא המבול צולף היטב מכותיו
בשמים אין כבר תכלת
השטן מרקד לצלילי טיפותיו
הנה שוב מגדל בבל
הנה הוא התוהו ובוהו
היכנסו נא לתיבה, הנה היונה
שלא נשכח את האני האמיתי פה
כשאין אני, אין הוא ובטח אין אתה
אין את מי ,אין את מה
כמה מים ,כמה שפע
רק הכלים עודם צרים מלהכיל...
הנה בא המבול.