חילופי המכתבים החריפים בין ראשי ישיבת "עטרת הלויים" בפתח תקווה ל'ועד הישיבות' - נחשפים לראשונה. הישיבה ביקשה להקים סניף ונתקלה בקשיים, מה שגרר אמירות קשות מצד ראשי הישיבה על 'ועד הישיבות' וההיפך, כאשר רק לאחרונה קיבלו הבחורים דיחויים והפרשה הסתיימה.
הישיבה הספרדית "עטרת הלווים", קיימת מזה שנים בעיר פתח תקווה. ישיבה זו הייתה ועודנה מוכרת וכלולה ברשימת הישיבות המעוגנות בהסדר הדיחוי.
לפני שנתיים, בחודש אלול תשע"ו, פתחה הישיבה סניף המיועד לבחורים ספרדים בסגנון אחר מהסטנדרט של הישיבה, שתכליתה להעלותם על דרך המלך, לחזקם ולעודדם שיוכלו גם הם להקים בתים נאמנים בישראל. בישיבה זו למדו כ-70 תלמידים, והשם שניתן לסניף הינו "קול אליהו".
עם תחילת חורף תשע"ז, פנה ראש הישיבה הגאון רבי יהושע לוי ליו"ר ועד הישיבות הגרח"א קאופמן, לצורך קבלת דיחויים ל-70 הבחורים הלומדים בסניף החדש.
תחילה נענה הרב לוי נענה ע"י הרב קאופמן, כי מבחינת הצבא, הישיבה החדשה אינה יכולה להיחשב כחלק מישיבת "עטרת הלויים", זאת מאחר והיא ממוקמת בכתובת שונה - ואם לבחור באופציה שהישיבה החדשה תחשב כסניף, נענה הרב קאופמן כי מבחינת הצבא הם לא מכירים בסניפים של ישיבות. מה שנותר לרשום את הישיבה החדשה, כישיבה בפני עצמה.
הרב לוי החל לפעול לרשום את הסניף כישיבה חדשה לכל דבר, פרוייקט שארך כמה שבועות. אך החורף נמשך והרב לוי לא קיבל דיחויים לבחורים.
בלית ברירה החליט הרב לוי לפנות לעזרה וליעוץ משפטי חיצוני, ולברר האם מדובר בבעיה חוקית והאם באמת זה עיכוב טכני מקובל, ומה ניתן לעשות כדי לפתרון הבעיה.
בסוף חודש אב תשע"ז, ישב הרב לוי עם עסקנים ועורכי דין המעורים בנושא, ולדבריו גילה כי באותה תקופה שפתח את 'קול אליהו', לא היה אפשרות לקבל הכרה לישיבה חדשה ובנוסף הובאה לידיו - לדבריו - רשימה ארוכה של ישיבות שהסניפים שלהם דווקא כן מוכרים ע"י הצבא, כך שאין ולא היה שום בעיה לסנף את הישיבה החדשה "קול אליהו" לישיבת "עטרת הלויים".
עוד התברר לו, לדבריו, כי מבחינת הצבא אין זה משנה הכתובת של הישיבה, והיות והעמותה של "קול אליהו" היא תחת אותה עמותה של "עטרת הלויים", שניהם נחשבים לישיבה אחת, ואפילו לא כסניף, וניתן להחשיב את השם "קול אליהו" שלא בפני עצמו - כי אם שם בלתי פורמלי לצרכי פנים, ולמעשה מדובר בחלק בלתי נפרד מישיבת האם "עטרת הלויים".
עורכי הדין והעסקנים ייעצו לרב לוי, שלא יכנס בשלב זה לעימותים עם ועד הישיבות רק שידרוש להחשיב את התלמידים כבאותה ישיבה, ויבקש טופסי דיחוי לכל 70 הבחורים הלומדים ב"קול אליהו", כתלמידים מהשורה של "עטרת הלויים" כפי שמגיע להם כחוק.
במכתבו לגרח"א קאופמן כתב הרב לוי כי "לאחרונה, על פי דרישת הורים מודאגים, הורו לנו רבנים חשובים כי עלינו לבדוק את הענין לעומקו מבחינה משפטית. ובכן התברר לי, כי בכל הכבוד, מע"כ נהג בנו שלא כהוגן, וכנראה בשוגג הכניס לסיכון של גיוס לצבא כ-70 בחורים תלמידי הקבוצה החדשה, וזאת מתוך העדר יעוץ משפטי הולם שככל הנראה "ועד הישיבות" לוקה בכך בחסר".
במכתב נוסף שכתב ראש הישיבה הרב לוי, נכתב: "מתוך בקשת מחילה... נאלץ אני בלית ברירה לבקש לעבור על המכתב המצ"ב ולהיווכח בגודל השערורייה שבסירוב ועד הישיבות להנפיק עבור תלמידינו הנ"ל טפסי דחייה, וזאת לאחר ששנה תמימה הולכנו שולל על ידם בהבטחות שווא ומדוחים ... למרבה הצער פנייתנו מיום ה' בתשרי בטלפון ישירות למשרדי ועד הישיבות, זכתה לקבלת פנים מאד לא מכובדת בלשון המעטה... תוך סירוב לשוחח עם הח"מ כלל ועיקר".
"אהא! קול דמי אחיכם הספרדים, כשבעים במספר, הנאנחים והנאנקים תחת התנהלות תמוהה ושערורייתית המתוארת במכתבנו, צועקים אליכם מן האדמה!...", כתב הרב לוי במכתבו, אותו שיגר ליו"ר ועד הישיבות הגרח"א קאופמן עם העתק לחבר מועצת גדולי התורה הגרמ"ה הירש וחבר ועד הישיבות הגר"מ בורזובסקי.
בתגובה שיגרו בי"ב בחשון תשע"ח מזכירות ועד הישיבות מכתב תשובה חריף אל הגר"מ בורזובסקי בו הם מציגים את השתלשלות העניינים.
"כיכר השבת" חושף את המכתב המלא:
"מכתבו של הרב יהושע לוי מיום א' כ"ה בתשרי תשע"ח נתקבל במשרדנו, ועל אף שמורי דרכנו מרנן ורבנן נשיאי וחברי וועד הישיבות שליט"א גזרו עלינו שלא להגיב כלפי אותם מלעיזים על פעולות הוועד, שמטרתם אחת - לקעקע את עולם הישיבות הק' בחוסר אחריות, בקשנו מהם היתר חריג להעמיד דברים על אמיתותם ולהשיב חורפנו דבר, וזאת על מנת להזים את הדברים ויותר מכך את המעשים שסכנתם רבה לכל עולם הישיבות.
"א. הנ"ל פנה וביקש להסדיר הכרה עבור ישיבת 'קול אליהו' ונתקבל על ידי הרה"ג הרב חיים א. קאופמן שליט"א בכבוד רב תוך מתן הסבר מלא על התהליך המתבקש. בקשתו היתה להקים מסגרת חדשה ונפרדת לבני עלי'ה בשם 'קול אליהו' שאינה קשורה לישיבת 'עטרת הלויים' בכל הנוגע למיקומה, לאופי'ה הרוחני ולאופי תלמידיה. הנ"ל הביא את ראש הישיבה המיועד שגם הוא הדגיש מפורשות כי הישיבה המיועדת אמורה להיות מוסד נפרד לגמרי מ'עטרת הלויים'. במשך פגישתנו חשבנו על כמה רעיונות שהוצגו בפניו שתכליתן מניעת הצורך בהכרה חדשה שנדחו על ידם!
"ב. יצויין כי במכתבו אלינו מתאריך כ"ז אלול תשע"ז כותב הנ"ל 'שמבחינה משפטית אין שום בעיה לישיבה להקים סניפים ככל שתחפוץ ואף בערים אחרות ולהנפיק לתלמידיהם דיחוי בהתאם וכפי שכך היא המציאות במוסדות רבים' וכו'. אכן ישיבה יכולה להקים סניפים ככל שתחפוץ ובלבד שכל סניף עומד בתנאי זכאות לחברה בפני עצמו, כך הי' מאז ומעולם.
"ג. כמו כן במכתבו הנ"ל נטען 'בכל מה שנוגע לחוקיות ההכרה בישיבות המופיעות בה אינה מבוססת על כתובת הישיבה אלא על פי מפתח שם ועיר בלבד'. איננו מתנגדים לכך כלל ועיקר, ברם מה נעשה ודבריו אינם מקובלים על משרד הביטחון שאינו מכיר בישיבה ללא כתובת מדוייקת , ולפלא בעינינו כיצד היועצים המשפטיים עליהם מסתמך הכותב לא העמידוהו על עובדה פשוטה זו.
"ד. הדוגמאות שצויינו על ידי הכותב שקריות, ולדוגמה, ישיבות 'תורה בתפארתה' ו'זרועה' שבראשות מרן הגראי"ל שטינמן שליט"א מוכרות בפני עצמן, ולולא זה לא היינו מנפיקים לתלמידיהם טופסי דיחוי ללא שום 'איפה ואיפה' כדברי הכותב, אדרבה דוקא מתוך כפיפותינו המוחלטת להוראותיו של מרן ראש הישיבה יבלחט"א עצמו המדריכנו על דבר אמת תוך אחריות לכלל עולם התורה והישיבות הק', אסורה עלינו התנהלות בלתי אחראית זו המסכנת את עולם התורה ושאחריתה מי ישורנה. וחושבנו שדי בדוגמה משמעותית זו כדי לסתור את השאר.
"ה. באשר לטענת התנהלות 'איפה ואיפה' מצד וועד הישיבות כשמחד ישיבות אשכנזיות מקבלות דיחוי בצורת סניף לישיבה מוכרת שעה שישיבות וכוללים מבני עדות המזרח אינן זוכות לאותה פריבילגיה, שקר ענה בנו בטיעון ובסגנון שאינו מתאים לראש ישיבה! וועד הישיבות מתוקף אחריותו על עולם התורה והישיבות לא הנפיק דחיות לשום מוסד 'בצורת סניף' על פי תקנות רשויות הביטחון, וכל סניף הינו מוסד בפני עצמו שנדרש לעמוד בתנאים.
"ו. כידוע, הערובה היחידה לקיום הישיבות הינה שמירת ההוראות כפי שהוסכמו על ידי מרנן ורבנן זצוק"ל ויבלחט"א, דבר שהוכח משך כשבעה עשורים בהם זכינו לראות בייסודן של מקומות תורה ובפריחתן המופלאה, וכל נסיון לפגוע בהסדר זה מסכן בעליל את קיומן של כלל הישיבות הק' ואת מעמד תלמידיהם, דבר שכבר עמדו עליו מרנן ורבנן מייסדי עולם התורה בארה"ק זצוק"ל בכתב ובע"פ בלשונות חריפים ביותר, וכהוראתם של מרנן ורבנן נושאי משא עולם התורה שליט"א לנו לנהוג באחריות מחוייבת ומתבקשת בכגון דא. ואנו סמוכים ובטוחים שלא נמצא במחננו ראש ישיבה המתנהל בניגוד להוראות אלו ובכך חב לעצמו ולאחריני!
"ז. העזתו של הכותב להטיל דופי בראשי הוועד - מרנן ורבנן שליט"א שכביכול מבדילים בין עדות וחוגים, תוך כדי הצבת השאלה 'מאי חזית דדמא דידך סמיק טפי' וכו', ראויה לכל גינוי בלשון המעטה, ויעידו על כך מרנן ורבנן ראשי הישיבות ותופסי התורה שליט"א שהקימו דורות של רבבות לומדי תורה מופלגים מבני עדות המזרח בסיוע וועד הישיבות, שגם כיום נוטל על עצמו את עול הסגרתם בתוך כלל בני הישיבות ללא שום הבדל . אדרבה, היתה זו יוזמת הוועד שדאג לשינוי לטובה במספרם של תלמידי הישיבות הנדרשים לצורך הכרה במוסדות בעלי התשובה וכאלו הממוקמים בפריפרי'ה, כמו גם ההתייצבויות המרוכזות שתועלתן ידועה, דבר שמעולם לא הי'ה!
"ח. יעידון כתלי בית הוועד על מסירותם של מנהליו ומזכיריו השוקדים רבות למען טובתם של בני הישיבות הק' והכוללים והסדרת מעמדם של יושבי אוהל בעמל וביגיעה רבה תוך העדפת התלמידים להם נדרש סיוע מיוחד, כשהכל נעשה בהכוונתם של מרנן ורבנן שליט"א .
"ט. מפליא ביותר שדוקא הנ"ל שנעזר רבות ע"י הוועד בהסדרת התלמידים וחב בהכרת טובה אישית ומיוחדת על כל העזרה והסיוע הרב לו זכה לקבל בעבר - כופר בטובה, ותקוותינו איתנה שיחזור בו מדבריו תוך הבעת התנצלות כנה.
"י. וועד הישיבות ימשיך לעשות את מלאכתו - מלאכת קודש אשר מוטלת עליו זה כשבעה עשורים תוך עמידה בכל עוז על קיומן של הישיבות במתכונתן כמאז ומקדם, בשקידה על פריחתן, ושמירת מעמדם של תלמידי הישיבות הק' והכוללים שתורתם אומנותם במלוא התוקף. מייסדי וועד הישיבות - קדושים אשר בארץ המה זי"ע ויבדלחט"א ממשיכי דרכם מרנן ורבנן ראשי הישיבות מקיימו עולם התורה והישיבות שליט"א, הן הינם מנווטי דרכנו, ומהם ורק מהם אנו שואבים את כוחנו, ועל פי דבריהם והוראותיהם יקום דבר בכל הנושאים העולים על הפרק, ואמת קאי שקרא לא קאי!
"בתפילה וייחול להרמת קרנה של תורה והאדרתה, המזכירות".
כאמור, רק בחודשים האחרונים, שנתיים אחרי פרוץ הפרשה, החלו בחורי הישיבה לקבל את הדיחויים והנושא סודר.
