דף לז
*הנחת התפילין והברכה. *מקום ההנחה. *מקום ההנחה. *עיכוב ארבע ציציות.
א. הנחת התפילין והברכה 1. הברכה משעת ההנחה עד הקשירה, ואם סח מברך גם על תפילין של ראש. 2. מניח של יד ואח"כ של ראש, וחולץ של ראש ואח"כ של יד, שנאמר והיו לטוטפות בין עיניך והיינו שיהיו שנים. 3. השכים לצאת לדרך והניח תפילין בכדי שלא יאבדו, כשיגיע הזמן ימשמש בהם ויברך. 4. פליגי האם לילה זמן תפילין או לא, לריה"ג ממעטינן מימים, לר"א עובר בעשה ולר"י בלאו ופליגי האם השמר דעשה הוי לאו או עשה, וע"מ לשמרן לכו"ע מותר להניחם. 5. סוף זמן הנחת תפילין, פליגי האם עד השקיעה, עד שתכלה רגל מהשוק או זמן שינה, ולכו"ע אם חלצן אינו חוזר ומניחן שוב. 6. שבת לכו"ע לאו זמן תפילין, דילפינן שנאמר מימים או מכיון שהם בעצמם אות, ובע"ש בספק חשיכה אין חולצין ואין מניחין אבל בודאי חשיכה חולצין. 7. חייב אדם למשמש בתפילין בכל שעה, ק"ו מציץ.
ב. מקום הנחת התפילין ומנין 1. על ידך שמעינן דזהו שמאל, דבפסוקים נכתב ימין לעומת יד, או דקשירה בימין דומיא דכתיבה, או מידכה דהיינו יד כהה. 2. גידם שאין לו זרוע לת"ק פטור מתפילין ולר"מ חייב דיליף מידכה. 3. אטר מניח תפילין בימין כל אדם שהיא שמאלו, והשולט בשתי ידיו מניח בשמאלו. 4. מי שיש לו שני ראשים, בעי באיזה מראשיו יניח תפילין, ולפדיונו יש לתת לכהן עשרה סלעים דבגולגלת תליא מילתא. 5. הנחת תפילין של יד על הקיבורת שהיא גובה שביד, ילפינן מתפילין של ראש שבגובה, או לך לאות ולא לאחרים לאות, או שימה כנגד הלב. 6. בתפילין של ראש נאמר בין עיניך ויש להניחם בגובה דילפינן מקרחה בגז"ש בין עיניך, או דומיא דתפילין של יד שמניח במקום שראוי לטמא בנגע אחד משא"כ בין העינים שהוא מטמא בשתי נגעים.
ג. ארבע ציציות לת"ק מעכבות זו את זו שארבעתן מצוה אחת ולרי"ש הוו ארבע מצוות, ומפרשינן מאי בינייהו 1. סדין פשתן שאחת מכנפותיו נקרעה לרי"ש מותרת בלבישה. 2. טלית בעלת חמש כנפות דלרי"ש מטיל ציצית בכנף החמישי. 3. יצא בשבת לרה"ר בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה דלרבנן חייב חטאת, ומייתי דאם נפסקה טליתו ברה"ר צריך לפשטה מכיון שהדין שכבוד הבריות דוחה זהו דווקא בלאו דלא תסור, ובכרמלית דרבנן א"צ לפשוט.
הדרן עלך פרק שלישי - הקומץ רבה
שאלות לחזרה ושינון
א. הנחת התפילין והברכה (7)
ב. מקום הנחת התפילין ומנין (6)
ג. המח' בעיכוב הציציות, ומאי בינייהו (3)