המבצע בו הוציאה ישראל את ארכיון הגרעין האיראני בשלמותו ממבנה הארכיון בפאתי טהרן ממשיך להסעיר את דמיונם של חובבי הריגול ברחבי העולם וכעת מתפרסמים פרטים נוספים על הפעולה החשאית והנועזת של שירותי הביון של ישראל.
על פי הפרטים החדשים שמפרסם רונן ברגמן ב'ידיעות אחרונות', האיראנים תיעדו בארכיון הכל. את הציוד, את הקמת המפעלים והאתרים החשאיים, ואפילו את עצמם תוך כדי הניסויים, בצילומי סלפי משועשעים.
לפי חומרי הארכיון, פרויקט הגרעין האיראני הצבאי החשאי החל להתגבש כבר סביב שנת 1992־1993. הארכיון מוכיח חד־משמעית, שאת ההוראה להקמת "פרויקט אמאד", נתנה הצמרת האיראנית בעצמה. עוד נכתב במסמכי הארכיון, כי מטרת התוכנית היא לפתח חמישה ראשי קרב, פצצות גרעין בעוצמה של 10 קילוטון כל אחת, ולפתח יכולת להרכיב ראש נפץ אלה על טילי שיהאב.
בארכיון נחשף שוב ושוב, מסמכים מפורטים בכתב ידו של פרופ' מוחסין פחרי זאדה, המוח והראש של הפרויקט. לפי פרסומים בתקשורת הזרה, זאדה היה מטרה מועדפת לאיסוף של המודיעין הישראלי ואף נשקלה בכובד ראש האפשרות לפגוע בו. זה לא קרה בסופו של דבר וייתכן מאד שלו היה לישראל את המידע הזה הוא היה אכן מחוסל.
יד נעלמה, שיש המייחסים אותה למוסד, הגיעה לכמה מהמדענים ששמותיהם מוזכרים במסמכי הארכיון. בכתב ידו, משרבט ד"ר פריידון עבאסי־דוואני, מבכירי תוכנית הגרעין, מסמך טכני ארוך לפחרי זאדה, וזה עונה לו תשובה מפורטת לא פחות. ד"ר עבאסי־דוואני הוא ראש הפקולטה לפיזיקה באוניברסיטת האימאם חוסיין בטהרן וציר מרכזי בפרויקט הגרעין של איראן. בנובמבר 2010 הרגו מתנקשים את עמיתו, מג'יד שהריארי. מתנקש על אופנוע ניסה להרוג גם אותו, כשהִצמיד מטען קטן לחלון שלו תוך כדי נסיעה, אך עבאסי הצליח לחמוק ברגע האחרון וניצל מההתנקשות.
על פי הדיווחים, המודיעין הישראלי עקב בקפדנות אחרי "ארכיון אמאד", ומתחילת 2017 תכנן בקפדנות את הפעולה. ברוב פעולות המוסד מהסוג הזה, לוחמי הארגון נוהגים לחדור לתוך מבנה, לצלם בו את החומר, ולצאת מבלי שירגישו בהם. הפעם החליט ראש המוסד יוסי כהן, כי יש לגנוב פיזית את החומר. הסיבה כפולה: גם כדי לקצר את הזמן שבו הסוכנים ישהו בתוך הבניין, וגם משום שבישראל רצו למנוע מהאיראנים לטעון, כי מדובר בזיוף של החומרים. כך, יכלה ישראל להציג את המסמכים לבחינה של הקהילה הבינלאומית מבלי לחשוש. ההחלטה כללה גם את הדיסקים הרבים שהיו במקום והכילו למפרע חומרים חשובים במיוחד.
על פי הפרטים שפורסמו בידיעות אחרונות, במבצע עצמו השתתפו לאורך שנתיים מאות אנשים, מכל אגפי המוסד. בפריצה עצמה נכחו בתוך המתקן פחות מעשרות פורצים. המעורבים במבצע מהצד הישראלי לא ישנו כמה לילות רצופים, שבהם התכנס הצוות בתוך איראן והכין את הציוד, בוצעו פעולות מעקב ותצפית באזור, ובסופו של דבר, בשעות הערב של 31 בינואר, הגיע הצוות למתחם הכספת. עם סיום המבצע ויציאת כל המשתתפים מטווח סכנה התקשר כהן לראש הממשלה נתניהו ובישר לו: "הצלחנו".