בשיעורו השבועי במוצ"ש, התייחס ראש ישיבת 'כסא רחמים' הגאון רבי מאיר מאזוז לקושיה שהקשו על הראשון לציון ונשיא מועצת הרבנות הראשית הגאון רבי יצחק יוסף כנגד אביו מרן פוסק הדור רבי עובדיה יוסף זצוק"ל, ומחה על הדרך בה נשאלה השאלה.
בדבריו תקף הגר"מ מאזוז את השואל על כך שלא דקדק היטב בדברי מרן זצ"ל: "תתעמק בדברי הרב עובדיה ותמצא תשובה". עוד תמה הגר"מ: וכי זו דרך ארץ להפסיק את הרב באמצע השיעור ולהקשות לו קושיות?!".
הרב פתח את דבריו, ואמר: "השבוע סיפרו שהראשון לציון הרב יצחק יוסף, נתן שיעור במירון, וקם אחד "האברך עם הפראק" - אני לא יודע מי זה - והקשה לו באמצע השיעור: "למה אביך פסק שמותר לקרוא לגוי בהפסקת חשמל ביום כיפור"? הרי הדלקת האור בשבת זו "שבות" אחת, כי ההדלקה אסורה מדאורייתא ולא מדרבנן, וכיון שזה שבות בדאורייתא. על מה הרב מסתמך להתיר להם לומר לגוי שיעשה את זה?!" כך שאל אותו רב".
בשלב זה הגר"מ מאזוז יישב בהרחבה ליישב את דברי מרן הגר"ע יוסף: "אלא ההסבר הוא פשוט, כי הרי כאן זו "מצוה דרבים", ובעל העיטור סובר שבמקום מצוה מותר אפילו שבות אחת. אמנם מרן הש"ע לא פסק ככה, אבל כמה אחרונים חידשו שאם זו מצוה דרבים מותר, וכמו כאן שאם לא נדליק את החשמל כל הציבור יישב בחושך, ואז ליל כיפור יהיה נראה כמו ליל תשעה באב שיושבים בחושך.
"ויש אנשים שכשיראו חושך יילכו הביתה, לא "לך אלי" ולא "שמע קולי" ולא "כל נדרי", וכי נדחה אותם למחר?! לכן במקרה כזה של מצווה דרבים אפשר לסמוך על בעל העיטור ושאר האחרונים שמובאים בלוית חן שם. וליתר שאת יאמר לגוי שיאמר לגוי אחר, כדי שזה יהיה שבות דשבות. העולם חושבים שהרב עובדיה הוא שחידש את הכלל הזה שהולכים אחרי מרן, ולכן אם פעם אחת יפסוק נגד מרן ייצאו בתרועה ובקול שופר, "איך הרב יוצא נגד מרן? אוי ואבוי". אמנם באמת זה חידוש שהרב פרסם אותו, אבל זה כתוב בכל הספרים של האחרונים".
בשלב זה תמה הגר"מ מאזוז: "אלו דברים שהרב כתב שם, והביא עשרה פוסקים ויותר ספרדים לזה. והנה בא הצדיק הזה "האברך עם הפראק", ושואל: איך אבא שלך חולק על מרן?... לבוא ולהקשות על הרב "איך שכחת את מרן"?! הוא לא שכח כלום!".
"מי שיש לו קושיא על הרב עובדיה, שיפתח את הספר שלו ויקרא שם, ולא ברפרוף אלא יתעמק בזה. המאירי כותב על רש"י "כלי זיינו עליו", כלומר כאשר התוספות מקשים על רש"י כמה קושיות, אם תחזור על המלים של רש"י תראה שבמלה אחת מוריד עשר קושיות. ויש מקרים כאלה שרואים את זה, איך רש"י מוסיף מלה כאן ומלה שם ובזה מיישב ומיישר את הכל. אותו דבר הרב עובדיה ע"ה, צריך לקרוא את דבריו בטוב טעם, ולא להקשות סתם".
לסיום מחה הגר"מ מאזוז על הדרך בה שאל האברך את הגר"י יוסף: "ואפילו נאמר שיש לך קושיא, וכי צריך להפסיק את הרב באמצע השיעור "יש לי קושיא על אביך"?!, זו דרך ארץ?!, "ברכות אביך גברו על ברכות הורי". אם יש לך קושיא תחכה אחרי השיעור, ותאמר שיש לך שאלה, או שתשלח מכתב וכדומה".