פרטים חדשים שמתפרסמים הבוקר (שלישי) ב'ידיעות אחרונות' מעלים דאגה באשר למידע הקשור לרשלנות רפואית בישראל.
על פי נוהל שקבע משרד הבריאות ב-2012, יש חובת העברת דיווח על מקרי מוות חריגים - חובה שמוטלת על בתי הרפואה וקופות החולים, על מנת ללמוד מהניסיון המצטבר במערכת הבריאות ולהפיק לקחים. הנוהל מקובל בכל מערכת הבריאות במדינות המערביות, וכך גם בישראל.
הנתונים מציגים ירידה משמעותית באירועים החריגים, בין השנים 2015־2017. כך למשל מספר מקרי הפטירה שאירעו תוך 24 שעות מקבלת אדם לאשפוז או למיון ירד מ2,092 בשנת 2015 - ל1,498 מקרים בשנה שעברה.
במקביל, מספר מקרי המוות לאחר ניתוח או פעולה פולשנית אחרת אם המטופל לא התאושש מהם לפני פטירתו ירד מ611 בשנת 2015 ל402 בשנת 2017, כך על פי הנתונים שמתפרסמים ב'ידיעות'.
הבשורה המדאיגה היא, שבמשרד אין הערכה ברורה באשר לכמות מקרי המוות שנגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית בישראל.
במשרד הבריאות טוענים שהשגת הנתונים קשה, משום שהיא תדרוש הזמנה של כל תיקי הדיווח השמורים בארכיון החיצוני של המשרד בכל אחת מלשכות הבריאות, וכן בחינה פרטנית של כל אחד מהאירועים כדי לבדוק האם הוא הסתיים בפטירה.
או כפי שהגיב המשרד, "למשרד הבריאות אין נתונים על תמותה מרשלנות רפואית, כיוון שהמושג 'רשלנות רפואית' אינו חד־משמעי, והוא נקבע ברוב המקרים באמצעות ערכאות משפטיות שנים לאחר שהתרחש האירוע, וזאת רק במידה שהוגשה תביעה לבית משפט".