שני תיעודים שהתפרסמו באתר 'כיכר השבת' משכו את עיני, וסביר שלא רק את עיני. אחד מהם אף כיכב בראש הכותרות, משום שהיה לאירוע לאומי:
אחמד מחאמיד, תושב אום אל פאחם בן 30, סיים את "תפילתו" במסגד אל אקצא שעל הר הבית ביום שישי האחרון, יצא אל מחוץ למתחם הגבוה ופסע בשלווה בסמטאות רחוב הגיא שבעיר העתיקה בירושלים.
בשלב מסוים, אותו תכנן מראש, חלף אחמד על פני אחד המחסומים הארעיים המוצבים במקום, הבחין בשוטר מג"ב, שלף סכין חדה מצדי מכנסיו וזינק לעבר השוטר כדי לדקור אותו ולרצוח אותו.
מקרה זה, כמוהו התרחשו בעבר פעמים רבות, הסתיים בנס, משום שהשוטרים האחרים שהיו בסמוך מיהרו לדרוך את נשקם - או שמא היה זה דרוך ממילא - וביצעו ירי חי וממוקד במחבל, שנפל במקום ומת.
התבוננות נוספת בסרטון שנלקח מאחת ממצלמות האבטחה המותקנים באזור, מספקת רגע אותנטי שמשקף את תמצית עיסוקו של האדם הממוצע בשנת 2018: עיסוק וריכוז מוחלט במכשיר הטלפון הסלולרי.
כפי שכאמור ניתן לראות בבירור, המחבל ניצל את העובדה שתשומת הלב של השוטר לא היתה נתונה לתפקידו המתחייב כמגן על האזרחים אלא לשיגור הודעת טקסט (SMS), כדי לנסות להביא למותו.
וכעת, במעבר חד: בראשית השבוע עלו תלמידי חיידר על אוטובוס שחנה לצד המוסד החינוכי במודיעין עילית, ונסעו לבני ברק כדי לבקר במעונו המפורסם של מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי, להיבחן על לימודם ולזכות לברכתו.
צפייה בסרטון מהבית ברחוב רשב"ם 23 בעת ביקור הילדים, מגלה מחזה מרהיב ומרגש: הילדים הרכים מביטים על דמותו הייחודית של הגר"ח קנייבסקי ושרים בקול רם את מלות התחינה הנצחית "וטהר לבנו לעבדך באמת", במרחק סנטימטרים מעטים ממנו וכשהוא נותר רכון על הגמרא וממשיך בלימודו בשקיעות מוחלטת.
מראה זה היה נפוץ, ועודנו, אצל ה'גדולים' שאחד מקווי האופי בדמותם האצילית היא ההתמדה בעמל התורה בהנאה מרובה, כשהסובבים אותם נזקקים בדרך כלל למאמצים מיוחדים כדי להסב את תשומת ליבם למתחולל לידם.
כך היה בעת שראש הממשלה בנימין נתניהו הגיע אל מעונו של מרן הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל, ונאלץ להמתין זמן ממושך עד שבני הבית ברחוב הקבלן הצליחו להפריע את הרב מלימודו כדי שיתפנה כראוי לאורח הרם, וכך היה דבר יום ביומו עם מרן הגאון רבי יוסף שלום אלישיב זצ"ל בשלל סיטואציות שחזרו על עצמן.
העובדה שאנו משתייכים בגאווה לציבור שומרי התורה והמצוות הכפוף לרבנים נישאים שכאלו, אינה מציבה אותנו בעמדה בה אנו יכולים לבוז לשוטר שסיכן את חייו, בשוגג, בגלל שקיעותו במסך הקטן. אנו, לפחות רבים מאיתנו, בדיוק כמותו.
לא צריך לנדוד לזמנים אי שם בעבר, כדי לאתר את הרגע בו זה קרה לנו; בו אנו היינו טמונים בתוך המכשיר הממכר. תיאור מצב בו הילד/האישה/החבר פונים אלינו, ונאלצים לשנות ולשלש פנייתם משום שאנו 'שם', עמוק בסלולרי - לא זר לאף אחד מאיתנו.
אמנם שאיפתנו היא להידמות, ולו במשהו, למנהיגנו הרוחניים; אם לא בעוצמת השקיעות בתורה, לפחות בכך שנשים סוף למוטציה של השנים האחרונות - אדם ומכשירו שהיו לאחד. אך זו אינה אלא נחמה פורתא. כי ה'שאיפה' חשובה, אך לא מדריכה את סדר יומנו.
כך שהשוטר האומלל מניסיון הפיגוע, מהווה תמונת מראה עלובה לחברה האנושית בימינו, כולל זו החרדית.