העיתונאי אורי אבנרי, שכיהן בעבר כחבר כנסת והיה מראשי תנועות השמאל בישראל ואחד הקיצונים שבהן, נפטר היום (שני) והוא בן 94. אבנרי אושפז בימים האחרונים בבית החולים איכילוב בתל אביב לאחר שעבר אירוע מוחי.
אבנרי (אוסטרמן) נולד בגרמניה למשפחה אמידה שעלתה לארץ ישראל עם עליית היטלר לשלטון בשנת 1933. כבר במלחמת השחרור הוא החל את דרכו העיתונאית. הוא התגייס לחטיבת גבעתי (שועלי שמשון), והעביר כתבות מהשטח לעיתון "הארץ". במהלך המלחמה נפצע קשה.
ב-1950 עזב את "הארץ" ורכש עם חברים את השבועון "העולם הזה". בעשורים הראשונים לפעילותו אופיין השבועון בקו פוליטי שמאלי, פרסומים צהובים, לצד כמה חשיפות משמעותיות יותר. בין הפרשיות שנחשפו בעיתון: פרשת אשר ידלין, פרשת אברהם עופר והטבח בכפר קאסם.
פרסומיו של "העולם הזה" עוררו התנגדות ציבורית וממסדית, כך למשל סירב ראש הממשלה דאז דוד בן גוריון לבטא את שם העיתון וקרא לו "השבועון המסוים". לאחר שחוקק "חוק לשון הרע" (1965), שלטענת אבנרי נועד להשתיק את "העולם הזה", פנה לפוליטיקה ונבחר לכנסת כח"כ מטעם מפלגת "העולם הזה - כוח חדש" בכנסת השישית והשביעית, ומטעם של"י בכנסת התשיעית. בסך הכול הוא כיהן בכנסת 10 שנים.
אבנרי היה פעיל שמאל קיצוני בולט. לאחר מלחמת ששת הימים, קרא אבנרי לסגת מכל השטחים שנכבשו ולאפשר כינונה את מדינה פלסטינית בהם. בעיצומה של מלחמת לבנון הראשונה עורר סערה ציבורית כאשר יצא לביירות הנצורה ונפגש שם עם יאסר ערפאת.
אבנרי היה פעיל בגופים הקוראים לשיתוף ישראלי-פלסטיני. הוא היה ממקימי תנועת "גוש שלום" והיה תומך נלהב בהקמת מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל.
גם בשני העשורים האחרונים המשיך אבנרי בפעילותו הפוליטית: ב-1999 הוא עמד בראש כמאה פעילי "גוש שלום" שצעדו לאוריינט-האוס שבמזרח ירושלים, והגישו לפייסל חוסייני עצומה "המכירה בזכות העם הפלסטיני על כל שטחי הגדה המערבית, רצועת עזה ומזרח-ירושלים".
אבנרי התנגד להקמת גדר ההפרדה והשתתף בהפגנות נגדה, בטענה שהיא מביאה לסיפוח שטחים פלסטינים. כמו כן, השתתף אבנרי במחאות והפגנות רבות נגד פעילות צה"ל בשטחים במהלך האינתיפאדה. ב-2004 זכה בפרס סוקולוב לעיתונות. הוא המשיך כל העת להתראיין ולהביע את דעותיו השמאלניות כשהוא משמיץ את ישראל וחיילי צה"ל.
גם בשנה האחרונה המשיך אבנרי בפעילותו להכפשת ישראל. בינואר פורסם ב"ידיעות אחרונות" כי הוא חתם על מכתב הקורא לחברי הסנאט באירלנד לתמוך בהצעת חוק המטילה קנס כספי גבוה ועונש של חמש שנות מאסר למי שיסחר עם חברות הנמצאות בהתנחלויות בישראל.
אבנרי כתב כמה ספרים, בהם "בשדות פלשת 1948" (1949) שכלל רשימות ממלחמת השחרור; "הצד השני של המטבע" (1950) - תיאור גרסתו על הצדדים האפלים של מלחמת השחרור, ספר שעורר התנגדות רבה והיה ניסיון להחרימו; "מלחמת היום השביעי" (1968) ו"אויבי אחי" (1988) על מפגשיו עם ראשי אש"ף.