בדורנו המפוצל והמפולג מבית ומחוץ, קבוצות שלמות מתפלגות, אין הנהגה אחידה לכלל הקבוצות, אין הידברות בין חלקים מהקבוצות, ישנם מהמפלגים ומהמתפלגים של"ע נעשו שונאים זה לזה, כאשר כל קבוצה שוללת את רבני ומורי הדרך של הקבוצה השניה, אין ניסיונות הידברות ואין רצון להידברות, (וגם כשיש נסיון קלוש זה זוכה לסיקור תקשורתי שפוגע בהליכים ובסיכויים), הדור הצעיר כבר חי על פילוג מובנה והרסני, צעירים מדברים על הגדולים בביזיון, אוי לנו שכך עלתה בימינו.
אחת השאלות המעסיקות את בעיקר את הצעירים שמתחילים לחשוב.... ומתבלבלים, מה היא הדרך הנכונה, איפה אני בתוך כל הבלאגן הזה, לצערנו כמעט ואין ניטרליים וחייבים להיות מזוהים עם צד מסוים, ומי שלא מזוהה הוא או פשרן או חשוד על קיצוניות, אז באיזו דרך לבחור?? מי אני ומי רבותי?
כאשר עם ישראל יוצא למלחמה, התורה נותנת הוראות ברורות ומדויקות המלווה את כל התהליך החל מהתארגנות ליציאה, מי היוצאים, איך יוצאים, איך פועלים בשטח, ומה עושים בקרב ולאחר הקרב, הוראות פרטניות!! ולא זו בלבד אלא שהתורה מעניקה ליוצאי המלחמה נציג מטעמה (כהן משוח מלחמה) שרמת חשיבותו היא מהגבוהה ביותר (כהן גדול) שתפקידו לדבר, לחזק ולהזכיר כי לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוחי אמר ה'.
היטיב להגדיר את תפקידו של משוח המלחמה הרש"ר הירש בפרשתנו פרשת שופטים פרק כ' פסוק ב' וזל"ש: "עבד של מקדש התורה, המייצג את האידיאל הלאומי המוסרי העליון, הוא אפוא המלווה את האומה במלחמה ואומר לה דברים על הנצחון המובטח. הבטחון במלחמה איננו תלוי בכשרון צבאי ובידיעת דרכי המלחמה, אלא הוא תלוי באותה תורה שעבודת השלום מוקדשת לה ושהמאבקים המוסריים הפנימיים של חיי הפרט והכלל באים להביא לה את נצחונות השלום; ולא באה המלחמה אלא כדי להבטיח את הקרקע להגשמת שלטונה של תורה זו. כעַם תורת ה' יוצאת האומה אל הקרב, וכהן העובד במקדש התורה אומר לה את דבר המלחמה. אותו כהן לבוש בצבעים ובבגדים של השלמות המוסרית וגם במעגלות החיים של השלום הוא מאיר לאומה ככהן גדול, שהרי הוא חייב לקיים את איסורי הטומאה והכהונה המייצגים את האידיאל המוסרי של חיי היחיד והמשפחה"
בתוך דבריו ממקד אותנו הרש"ר הירש לנקודת הלב של העם היהודי: :"הבטחון במלחמה איננו תלוי בכשרון צבאי ובידיעת דרכי המלחמה, אלא הוא תלוי באותה תורה שעבודת השלום מוקדשת לה ושהמאבקים המוסריים הפנימיים של חיי הפרט והכלל באים להביא לה את נצחונות השלום; ולא באה המלחמה אלא כדי להבטיח את הקרקע להגשמת שלטונה של תורה זו" אם אנו רוצים לדעת מהי אידיאל תורת האמת זוהי תורה שעבודת השלום מוקדשת לה! עבודת המידות ומאבקי כוחות הנפש המוסריים הפרטיים והכלליים, מבחן אמיתותם הוא רק יביא לה ניצחון של שלום! אם אין שלום, זוהי איננה קבוצה תורנית עם מטרות תורניות! הכהן של קבוצה זו חייב להנחיל לה את הדרך הזו כיעד למלחמה קטנה וודאי כיעד מלחמת החיים.
ואיזוהי דרך נכונה שיבחר לו נער בן 15 המבולבל מפילוגים שונים סביבו במשפחתו ובקהילתו גם את זה מיטיב להגדיר לנו הרש"ר הירש דברים פרק יח פסוק כא "עשיית נסים והגדת עתידות אינן התפקיד העיקרי של נביאי ישראל ואינן תכלית שליחותם, הנביאים אינם אלא כלי שרת בידי ה' הם מסייעים לעמם להבין את עצמו ואת הליכות ה' עמו ועם עמי האנושות. הם מגלים לו את פשר ההווה ואת משמעות ציפיותיו לעתיד, כדי לחזק את לבו בעשיית הטוב ולהזהיר אותו מן הרע; וכך הם נוסכים בו אומץ לב ונאמנות לה' ולתורתו בכל הליכות העתים. זה תפקידם העיקרי של נביאי ישראל"
בן מלך יקר! הפסק להיות כתוב לתכתיבי קהלי יעד מבולבלים ומפולגים כביכול אליו אתה מיועד, הפסק לרצות את חוקי סביבתך תוך עינוי עצמך וביטול נפשך, חדל מלסבול החל לפרוח, בחר לך את הדרך שלך , אבל בתנאי אחד: "הם מסייעים לך להבין את עצמך ואת הליכות ה' עמך ועם המתחולל סביבך" זוהי הדרך בה אתה צריך לצעוד בחר לך בדרכך תבחר בין חסידות לליטאיות, אשכנזי או ספרדי, ברסלבר או חבדניק, בחר לך את דרכך, את המסלול שלך בן מלך יקר, מסלול שלך שיסייע לך להגיע אל המלך! "וכך הם נוסכים בו אומץ לב ונאמנות לה' ולתורתו בכל הליכות העתים"
הכותב הינו ראש בית המדרש החרדי ברקאי- חיספין