דייני בית הדין האזורי נדרשים, כמעט מידי יום, להכריע בסוגיה המורכבת של בני זוג שהחליטו להתגרש ומבקשים שהילדים יהיו בחזקתם. לרוב, ההכרעה מתקבלת לבסוף בבית הדין הגדול בירושלים.
אב בית הדין הרבני בחיפה, הגאון רבי יצחק אושינסקי, שנדרש לנושא לא פעם, פרסם מחקר הלכתי מקיף, שבבית הדין מגדירים אותו כ"מעין מדריך לשיקולים ההלכתיים, המשפטיים וההומאניים לדיינים לקראת גיבוש ההחלטה".
עקרי המחקר הלכתי
המוטו המנחה את כל בתי הדין כי הדיון בדבר החזקת הילדים אינו נסוב על זכות האב או זכות האם ולא על צדקת האב או על צדקת האם, אלא סביב טובת הילדים. כאשר הדיינים נדרשים לקבוע מהי טובת הילדים הם מסתמכים על מכלול שיקולים רחב ומורכב.
מדובר בין השאר על חוות דעת מקצועיות הניתנות על פי צווים של בית הדין. על הדיינים להיעזר ולהסתמך בתסקירים של עובדים סוציאליים וחוות דעת של רופאים פסיכולוגים, וכמובן על ההלכה. על בתי הדין לבחון גם את רצונותיו של הילד ולהבטיח שלא להרחיקו מההורה השני. טובת הילד היא גם זו המובילה להלכה באשר למקום מגורי הילדים אצל ההורים הגרושים ובאשר למקום מגוריהם של ההורים.
כאשר המדובר הוא בבנות יש יתרון בסיסי במשמורת אצל האם כיוון שהיא "מדריכה אותן בצרכי הבנות ומלמדת אותן את דרך הנשים". לעומת זאת לבנים יש יתרון למשמורת אצל האב החייב בחינוכם. יחד עם זאת אין אלה אלא יתרונות בנקודות בלבד כאשר טובת הילדים בכל מקרה גוברת על יתרונות אלה, ובמקרים מסוימים טובת הבת מחייבת שתהיה אצל אביה וטובת הבן שיהיה אצל אמו.
גם הסדרי השהות וראיית הילדים ומקום מגוריהם של ההורים נקבעים על פי טובת הילד. בשאלות החזקת הילדים יש לתת משקל גם לרצונו של הילד וטובתו להיות היכן שליבו חפץ.
כשאחד מההורים אינו יכול לגדל את הילדים ההורה השני קודם לגידול ילדיו לפני קרובי משפחה אחרים, אם וכאשר זוהי טובתו של הילד. אם משמורנית אינה רשאית לעבור למקום רחוק ובכך להרחיק למעשה את הילדים מהאב.
אמנם עדיף שהילד יגדל עם הוריו ויימצא אצלם אבל ככל שבית הדין משכנע שעדיף לילד להיות עם קרובי משפחתו יותר מאשר אצל אחד מהוריו, אזי שיקול זה עשוי להכריע בקביעת מקום הימצאותו של הילד.
כאשר הדיינים מחליטים על משמורת יש לשקול גם את עיקרון שמירת האחים יחד במגורים משותפים, כחלק מטובת הילד, ויש לקחת זאת בחשבון בשיקולי קביעת המשמורת.