דף קיב
1. הפטורים בחוץ. 2. השכינה והבמות. 3. דיני הבמות.
א. הפטורים בהקרבת חוץ 1. מי שלא ראוי לפתח אהל מועד, כגון פרה אדומה. 2. שעיר המשתלח, לאחר וידוי אינו קרב באהל מועד, וקודם לכן ממעטינן שנאמר לה'. 3. מי שלא עתיד לבא למשכן ה' אף שראוי לבא לעזרה ונפסל: רובע ונרבע שהוקדשה ואח"כ נרבע. 4. מוקצה ונעבד בקק"ל לריה"ג דסבר דהוו ממון בעלים. 5. אתנן זונה מחיר כלב כלאים טריפה ויוצא דופן בולדות קדשים כמ"ד שהם בהוייתן קדושים. 6. בעלי מומין קבועין, ובני יונה שעבר זמנן. 7. הראוי לבא לאחר זמן, לת"ק פטור ולר"ש בלאו. וקמ"ל בעלי מומין עוברין אף שנראו ונדחו, תורין שעבר זמנן דלא מאיסי, אותו ואת בנו שפסולו בא מעלמא. 8. מחוסר זמן בבעלים והיינו זב זבה יולדת מצורע ונזיר, הקריבו בחוץ חטאתן ואשמן פטורים, אבל בהקריבו עולתן ושלמיהן בחוץ חייבין כיון שראוים לבא לנדבה בפנים. 9. ילפינן מעולה דבעינן ראוי להעלאה, להכי המעלה מבשר קק"ד וקק"ל וממותר עומר שתי הלחם לחם הפנים ושיירי מנחות פטור. 10. בעינן גמר עבודה דומיא דהעלאה, להכי פטרינן את: היוצק, הבולל, הפותת, המולח, המניף, המגיש, מסדר השלחן, מטיב הנרות, הקומץ, והמקבל דם בחוץ.
ב. מקומות השכינה ודיני במות 1. קודם שהוקם המשכן, היו הבמות מותרות והעבודה בבכורות. 2. משהוקם המשכן, נאסרו הבמות ועבודה בכהנים, אכילת קק"ד לפנים מן הקלעים וקק"ל בכל מחנה ישראל. 3. בגלגל הותרו הבמות, וקק"ל נאכלין בכל מקום. 4. בשילה נאסרו הבמות וזוהי מנוחה, והיה שם בית אבנים מלמטן ויריעות מלמעלן וילפינן לה מזה שנאמר בה בית ואהל, ואכילת קק"ל ומעשר שני בכל הרואה. 5. משבאו לנוב וגבעון הותרו הבמות וכמו בגלגל, וילפינן שנאמר אל המנוחה ואל הנחלה ש"מ דאיכא היתר ביניהם. 6. משבאו לירושלים נאסרו הבמות ומאז אין להם היתר וזוהי נחלה, ואכילת קק"ל ומע"ש בתוך החומה.
ג. דיני הבמות 1. על שחיטה בחוץ: אם הקדיש והקריב באיסור הבמות איכא עשה ל"ת וכרת, אם רק הקריב בזמן האיסור ליכא כרת ור"כ בעי למימר דאיכא כרת על ההעלאה ונדחה, ואם רק הקדיש בזמן האיסור איכא עשה בלבד. 2. מקום ההקרבה, במשכן קרבנות צבור ומה שהוקדש למשכן, וקרבנות היחיד בבמה. 3. איכא בבמת ולא ביחיד: סמיכה, שחיטת צפון, מתן סביב, תנופה, הגשה, כהונה, בגדי שרת, כלי שרת, ריח ניחוח, מחיצה בדמים, ורחיצת ידים ורגלים. והטעם דבכולהו כתיב לפני ה' או אהל מועד או מזבח. 4. לר"י ליכא בבמה מנחה וה"ה עופות 5. במת יחיד וצבור שוין לענין פיגול נותר וטמא, וכן לענין שחיטה דם מתיר ומפגל ומומין, וילפינן פיגול מזאת תורת זבח השלמים.
שאלות לחזרה ושינון
דף קיב
א. הפטורים בהקרבת חוץ (10)
ב. מקומות השכינה ודיני במות (6)
ג. דיני הבמות (5)
דף קיג
1. חוץ מגתה בפרה. 2. מחוסר זמן בגופו.
א. פטרינן בפרת חטאת ששחטה מחוץ לגתה, לר"ל מחוץ למקום הבדוק לה, ור"י מוקי לפנים מהחומה או מבחוץ ושלא כנגד הפתח משום דסובר דכל א"י בדוקה. והשמועות 1. א"י לא טוהרה ביום זעם, לר"ל כפשוטו שירד מבול גם על א"י, ולר"י לא ירד מבול בא"י והטעמת הפסוק בלשון תמיה. 2. חששו בירושלים לקבר התהום, לר"י זה בכדי לעשות מעלה בטהרת פרה בכדי שלא יזלזלו בה. 3. כאשר מצאו עצמות בלשכת דיר העצים אמר רבי יהושע איה מתי מבול ומתי נבוכדנצר, לר"ל הוו ופינום מירושלים ולא מכל א"י, ולר"י כלל לא הוו מתי מבול בא"י. 4. מכל אשר בחרבה מתו אף בא"י, לר"י מתו מהבלא, ולר"ל לשון חרבה קאי על מה שהיה מעיקרא ולומר שהמבול לא נגזר על הדגים שבים. 5. הצלת הראם, לר"י ע"י שהיה בא"י, ולר"ל להו"א הכניסו גוריות, או ראש חוטמו או קרניו, ולמסקנא נצטננו בצידי התיבה. 6. לר"ל אף שמתי המבול ירדו לשנער שהיא מצולה, אך חיישינן שנדבקו קצת.
ב. המקריב קרבן שראוי לבא לאחר זמן, לחכמים פטור ולר"ש איכא לאו. ומפרשינן טעמיה דר"ש 1. קסבר דלא קרבו חובות בגלגל וממילא הוו מחוסר זמן ומשה אמר עליהם לא תעשון, ולרבי זירא לקי ולרנב"י לא לקי. 2. אשכחן ל"ת לזובח פסח בבמת יחיד בשעת איסור הבמות והיינו קודם חצות דהוי מחוסר זמן, ודחי דאיירי לאחר חצות ובשעת היתר הבמות דאיכא איסור לו והיתר לחבירו, והל"ת משום שלא מקריב בבמה גדולה.
שאלות לחזרה ושינון
דף קיג
א. המח' בפרת חטאת מהו חוץ מגתה, והשמועות (6)
ב. המח' בהקרבת מחוסר זמן בגופו, ומ"ט דר"ש (2)