הראשון לציון והרב הראשי הגאון רבי יצחק יוסף מסיים בימים אלו מחצית קדנציה ברבנות הראשית, חמש שנות כהונה כנשיא בית הדין הגדול, התפקיד הבכיר והמשפיע ברבנות ונכנס לתפקידו כנשיא מועצת הרבנות הראשית.
הגר"י יוסף מסכם את הקדנציה בהצלחה רבה. הרב עשה היסטוריה כאשר הפך לנשיא בית הדין שמינה את מספר הדיינים הגדול ביותר בקדנציה אחת - 22 דיינים לבית הדין האזורי ועשרה דיינים לבית הדין הגדול. לצד זה, השיג הרב התחייבות משר האוצר משה כחלון לתקנים נוספים בבתי הדין האזוריים.
במשך חמש שנות הכהונה, לצד לוח הזמנים העמוס בשיעורים ברחבי הארץ, פגישות, תשובות לאלפי השאלות הנשלחות ללשכה ודיונים בבית הדין הגדול, המשיך הגר"י יוסף את כתיבת ספריו, דרכם אפשר ללמוד על המתרחש מאחורי הקלעים בלשכת הרב הראשי לישראל.
מאז כניסתו לתפקיד, הגר"י יוסף התנזר מהתקשורת. ההתייחסויות של הרב לנושאים על סדר היום נאמרו במהלך שיעוריו, כך שכדי לדעת על המתרחש מאחורי הקלעים בעבודת הראשון לציון, ניתן ללמוד מדבריו בהקדמה לספרו 'ילקוט יוסף' פסח - כרך ג', שיצא לאור לפני חודשים מספר.
עוד קודם שנגיע לדברים שכתב בספרו, צריך לזכור את המאבק שניהל נגד 'יש עתיד' ו'הבית היהודי' שישבו בקואליציה בזמן ממשלת לפיד-בנט, וביקשו להעביר חוק שימנע בחירת שני רבנים ראשיים ויצמצם את המשרה לרב אחד.
הסיכויים של החרדים להצליח במאבק שכזה, בזמן שישבו באופוזיציה, היו קלושים. אך הגר"י יוסף ניהל מאבק, ובמהלך פגישה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, קיבל הבטחה על גניזת החוק שכבר עבר בקריאה ראשונה.
במהלך שיעור שמסר, סיפר הרב על המאבק ואמר: "אני דיברתי בנושא גם עם נתניהו, ראש הממשלה, רוצים לעשות חוק שיהיה רב ראשי אחד, 'הבית היהודי' רוצים שיהיה רב ראשי אחד, אז אני דיברתי איתו על זה".
בפגישה הסביר הרב לרה"מ על משרת הרב הראשי הספרדי שנולדה קודם להקמת המדינה, והצליח לשכנעו לבטל את חקיקת החוק: "הוא השתכנע, זה היה לו חידוש, הוא לא ידע שרב ראשי ספרדי זה 380 שנה. נתניהו קרא למזכיר הממשלה ואמר לו 'תשמע, קח את החוק הזה של 'הבית היהודי' ותקבור אותו למטה, במגירה למטה, שלא יעלה להצבעה שניה ושלישית'" .
שנתיים לאחר כניסתו לתפקיד הבין הגר"י את העומס הגדול במשרת הרב הראשי, וכך התבטא במהלך שיעור שמסר בישוב בדרום הארץ: "רבותי, אני מקנא ברב שלכם שהוא יושב על התורה והעבודה, אני בתפקידי כרב ראשי כמה אני טרוד, כמה אני... אבל בדבר אחד אני מתנחם, רב ראשי זה עשר שנים, אחרי זה...".
כאמור, הגר"י יוסף מתנזר מתקשורת. מאז כניסתו לתפקיד הרב לא החזיק במכשיר טלפון, וכך סיפר הרב בשנה שעברה: "כשנבחרתי לרבנות הראשית קיבלתי מתנה טלפון, החזרתי את זה בחזרה, מה אני צריך טלפון? אין לי טלפון. לא כשר ולא לא כשר. בשביל מה אני צריך את זה, סתם ביטול תורה".
בדבריו בהקדמה לספר 'ילקוט יוסף' האחרון, כותב הגר"י על העומס הכבד: "והנה לאחר שנתנו עיניהם בי גדולי התורה ומנהיגי הציבור בארצנו הקדושה, ובראשם מרן אאמו"ר עט"ר זיע"א, ושמו על שכמי את משרת הראשון לציון והרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול רבו טרדותי ותאלותי בעסקי הציבור למעלה ראש וההנני מוקף בחבילי טרדין, ועול הציבור והיחיד סבבוני כתרוני, מנוחה הדריכוני, עוד זה מדבר וזה בא ויאמר".
הרב הראשי ממשיך ומספר על כתיבת הספרים, למרות התפקיד העמוס: "ואני כותב בין גברא לגברא, ובין הופעה להופעה, בין נסיעה לנסיעה, מעיר לעיר בארצנו הקדושה, להביא את דבר ה' לפני שוחרי תושיה, וממדינה למדינה בתפוצות הגולה, לחזק ידים רכות ולאמץ ברכים כושלות לזכות את הרבים, ולקרב רחוק ולעודד קרובים, לתורה ולמעשים טובים".
בשלב הזה, כותב נשיא בית הדין הגדול על הסיפוק בעבודה בבית הדין: "תודה להשי"ת שבתוקף תפקידי כנשיא ביה"ד הגדול, זכינו לפתור בעיות רבות של עגונות, מהם תיקים שנערמו בביה"ד הגדול במשך שנים, וזכינו לשחרר עגונות מכבלי עגינותן. וב"ה שזכינו להקל על העגונות במסגרת ההלכה הצרופה המקובלת בידנו מדור דור".
לאחר מכן מתייחס הגר"י יוסף להצלחה במינוי דיינים. כאמור, הצלחה חסרת תקדים בכל הקשור למינוי דיינים, בטח אחרי שנים של סחבת בתחום: "עולם הדיינות עולה ומשגשג, וזכינו למנות עשרות דיינים ראויים לבתי הדין האזוריים וגם זכינו למנות ולמלא את מושבי בית הדין הגדול, שהיה משותק עם דיינים בודדים משך שנים רבות וב"ה מכהנים בו יום 12 דיינים. עוד זכינו בחסדי ה' למנות אבות בתי דין ראויים בכל רחבי הארץ".
הראשון לציון כותב על המתרחש סביב מינוי הדיינים: "ולא אכחד, כי לעתים עגמת נפש וצער היו מנת חלקי, ולילות עמל מנו לי, מאנשים חורשי מזימות המתייצבים לנגדי, על לא חמס בכפי, לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז, ובחלקם, בפיהם שלום ידברו ובקרבם ישימו ארבם, רוממות אל בגרונם וחרב פיפיות בידם. ומהם גם בענייני הלכה שלא כדרכה של תורה.
"ולעת אשר כזאת זכרתי מה שמובא בסה"ק שכאשר נתגאים, אזי הקב"ה מקים עליהם בני אדם שיחלקו וידברו עליהם, כדי שלא יזוחו דעתם עליהם, כמו שאמרו חז"ל (יומא כב.) אין ממנים פרנס על הצבור אלא אם כן קופה של שרצים תלוי מאחריו. ועי"ז מחזיק את עצמו בבחינת מה ואפס ואין".
הראשון לציון מסכם: "ואני תפילה להשם יתברך: 'עשה עמי אות לטובה ויראו שונאי ויבושו, כי אתה ה' עזרתני וניחמתני'".