המחשבות על ירושלים בעת הזאת, סובבות בעיקר על עתידה של העיר: מי ידאג לצביון היהודי של ירושלים? מי יוכל להבטיח חינוך בדרך ישראל סבא ובתנאים ראויים לילדינו? מי מסוגל לשמור על לומדי התורה? למי הכוח לעמוד על חשיבותה של ירושלים מול חברי הכנסת ושרי הממשלה ולגייס תקציבים מתאימים להתנהלות העיר ותושביה, לכל קהילה לפי צרכיה? מי יודע ומבין כיצד לפעול כראש העיר, מתוך קירוב ואחדות, בעיר שבה נושאים רבים עלולים בהתנהלות לא נכונה להביא למחלוקות שאין להן סוף?
כל המועמדים לראשות העיר ראויים להערכה רבה בשל עשייתם הציבורית, ורצונם הכן להמשיך בעשייה זו ביתר שאת. ישנם אף מועמדים טובים יותר מאחרים, ומוערכים מאוד. יחד עם זאת, אפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים וכולנו אוהבים את ירושלים על כלל תושביה, לא לכולנו הכלים, ההתאמה האישית והציבורית, הניסיון ויכולת העמידה בלחצים הסובבים יום יום מכל כיוון, כלפי אדם שעומד בראשות עיריית ירושלים, העיר היהודית החשובה בעולם ובארץ, ולא לכולנו הדרך הנכונה או המעמד המתאים בכדי לייצג נכונה את המקום הזה של ראש העיר ירושלים.
גם מי שכיהן בתפקיד כזה או אחר במסגרת מדינית או ארצית אינו בהכרח יודע להיות נציג האוכלוסייה המגוונת של ירושלים. לעתים להיפך: אנשים מסוג זה מזהים תפקיד בכיר של ראש עיר הבירה כתפקיד מקפצה, ולא כתפקיד שהינו האתגר בעצמו - ובינתיים יש כאן עיר אמיתית וגדולה לנהל.
אינני מחפש לעסוק בפוליטיקה, אך ברמה האישית מצאתי לנכון לכתוב את הדברים, משום שזכיתי להכיר כבר לפני כ-13 שנים יהודי יקר בשם משה ליאון, ששמו כבר הלך אז לפניו. כשהכרתי אותו הוא היה ידוע בתור מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ובהמשך יו"ר רכבת ישראל ויו"ר הרשות לפיתוח ירושלים, כל זאת לצד כך שהקים, פיתח וניהל אימפריה בתחום ראיית החשבון בישראל, שהפכה לאחת מהגדולות בארץ ואף נקראת על שמו (ליאון אורליצקי ושות' רואי חשבון).
החריצות, היושר, ההגינות ותכונת המנהיגות המדהימה שבו, לצד היכולת שלו לראות צרכי כל יחיד בעממיות רבה כאיש שהגיע מתוך העם וממשיך ונשאר בגובה העיניים, הביאו אותו לכך שזכה בשנים האחרונות להפוך גם לדמות דומיננטית בירושלים אצל כלל המגזרים.
ליאון היה כזכור כפסע מלזכות בראשות העיר בבחירות הקודמות, ומצא לנכון בקדנציה הזו, כחבר מועצת העיר ירושלים, לקחת על עצמו דווקא את תיק המנהלים הקהילתיים, בכדי להיות מחובר אל העם.
בעצמי ראיתי כיצד משה ליאון שב ועוסק בצרכיה של ירושלים, ויורד עד לפרטים הכי קטנים: פועל למען תושבי 'החומה השלישית' בכדי לקדם ניקיון ושיפור פני השכונה בשבוע אחד, נלחם למען תושבי הר נוף בשבוע שלאחר מכן ודואג לתקציבי פעילות ילדים ומשפחות במתנ"ס רוממה. במקביל, הוא ידוע בקשריו עם ראשי כמה מפלגות בממשלה, שהינם לעיתים רבות נוגדות זו את זו אך מצאו לנכון להתאחד סביב איש חיצוני אחד.
כמדומני שזה הזמן של כולנו להבין ולראות כי הנה קיבלה ירושלים מתנה מבורכת במועמד כזה לראשות העיר, אשר כל כולו רואה בתפקיד זה משאת חייו, מתוך חרדת קודש והבנה אמיתית בצרכי העיר ותושביה, והינו בעל הידע והניסיון הרחבים ביותר בכדי לנהל אותה ביד רמה כראוי לה, במעט דיבורים כדרכו אך בהרבה מעשים מחוללי מהפיכות לטובה, כפי שעשה כל חייו בתפקידים הציבוריים, ובעסקיו הפרטיים שהפכו לפירמת רואי חשבון מהמצליחות ביותר בארץ כאמור.
בניהול עיר כמו ירושלים בירת ישראל, אשר בה אינטרסים רבים של כל סוגי המגזרים, יהודים ולא יהודים, שמאלנים וימניים, דתיים, חרדים ומסורתיים, מזרחיים ואשכנזים, ליטאים, ספרדים, בני תורה ואחרים, זכות וחובה שיעמוד בראשה רואה חשבון מוביל ומצליח, מישהו שמבין כלכלה וניהול של המיליארדים של כולנו, אך לא פחות חשוב ואולי יותר, איש שיודע לשלב זאת בנועם ובשבילי הזהב המתאימים, ולמצוא את הנוסחה המתאימה בכל נושא שנראה כבלתי פתיר, ולהביא לאחדות ולפתרונות השווים לכל נפש ולכל מגזר.
עד כה הדברים נכונים ונעימים גם לכלל תושבי העיר, ולאו דווקא למגזר החרדי. וכשישאל הבוחר החרדי, וכי מה לי ולטובת ירושלים? מה אנחנו נרוויח מכך כמגזר או כפרטיים? אף אם לדעת כותב השורות שאלה זו אינה במקומה כלל, ובוודאי לכל יהודי אחריות אישית לקידוש שם שמים ומניעת מחלוקות בעיר הקודש וקידוש שם שמים בה, ובין היתר הדרך לכך היא ע"י מינוי המנהל הנכון.
אך גם מעבר לכך: למי שחשוב עולם התורה ולמי שחשובים הסדרים בין אוכלוסיות ומוסדות בשכונות כאלו או אחרות, אין ספק כי רק איש נבון, חם, ירא שמים ובעל ניסיון ויכולת התנהלות מדהימה מוכחת כמשה ליאון, יוכל למצוא את הפתרונות הטובים ביותר עבור המגזר החרדי, ומבלי שיעורר עליהום בכל עת. לא בכדי בכל פעם מחדש כשרוצים להציב מועמד חרדי בראשות עיר הקודש, במצבה כיום שאנו עדיין לא בגאולה השלימה, נשאלת שאלה זו ע"י אדמו"רים ורבנים: האם נכון שאדם בעל מעמד וחזות חרדית יעשה זאת? האם נרוויח או נפסיד מכך?
מועמד חרדי שאמור לייצג מטבע את הדברים את החרדים, וכך תמיד הוא ייתפס ציבורית, יוכל להועיל כמו מועמד שאיננו מהמגזר אך הינו קרוב לכולם וירא שמים?! כמובן גם מועמד חילוני האמור לייצג צד אחר ותמיד ייתפס ככזה, לא יספק את הסחורה בדרך כלל, ובוודאי גם לא מועמד שכולו פוליטי ואשר יבוא לתפקיד כזה מתוך אמונה כי התפקיד הינו יוקרתי והינו עוד מקפצה פוליטית אשר הביאה כבר אחרים גם לראות ממשלה.
רק ודווקא מועמד ניטרלי, מזרחי, דתי, המקובל על כלל שכבות העם, איש העם ואיש מקצוע מהשורה הראשונה בישראל, זהו איש שיש לו את כל הנדרש בכדי לנווט את הספינה הגדולה והמיוחדת הזו. עליו יהיה קשה להשיג השגות; כמעט בלתי ניתן יהיה לעורר פרובוקציות ציבוריות סביבו; הוא לא יהיה שייך לאף אחד, הוא יהיה שייך לכולם, לירושלים, לעיר ולתושבים ולסדר ביניהם ולטובתם.
עשייתו הברוכה של משה ליאון נגעה ונוגעת תמיד בציבור החרדי, היכן שהוא זקוק לו יותר מכל. לא לחינם ליאון מקובל בקרב חצרות האדמו"רים והחסידים כבר למעלה מ-20 שנה, מאז היותו מנכ"ל משרד ראש הממשלה. אין מי שלא זוכר את התנהלותו האישית הברוכה בין בתי המדרש וראשי הישיבות הגדולות. לא בכדי הוא היה מקורב מאוד למרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל. הוא מכיר את הציבור החרדי היטב, עזרתו תמיד ניתנה וניתנת בלב שלם ומתוך אהבה אמיתית, ולא כפוליטיקאי מחויב.
זהו מקרה נדיר של מישהו שאינו מהמגזר אך כל חברי הכנסת החרדים - כולם ממש - ראו בו תמיד כתובת טבעית בכל עת ובכל תפקיד שנשא בו, לכל עניין ציבורי חשוב. גם בירושלים לאחרונה כאמור, תחת ליאון רווחת התושבים בשכונות זכתה וזוכה לעדנה: הוא הקים מרכז חדשנות בשכונת הבוכרים, תקצב פעילויות בין הזמנים בשמואל הנביא, פעל למען נוער מיוחד (נושר מסגרות) ברמות וחיזק את הפעילות למען בעלי צרכים מיוחדים ברמת שלמה באופן יוצא דופן - והרשימה עוד ארוכה ותקצר היריעה מלהכיל.
מדהים לחשוב שמאחורי עשייה ציבורית כזו נמצא גם איש עסקים מצליח, המעסיק בשלוחת משרד ראיית החשבון שלו בירושלים עשרות גברים ונשים מהציבור החרדי: "אין עובדים חרוצים כמו החרדים", אמר לי משה ליאון בהזדמנות, כששאלתי מדוע הוא מעסיק דווקא חרדים - עוד אות וסימן להבנתו של ליאון את הציבור החרדי והבנתו מיוזמתו כי נכון לקדם ולפעול למען המגזר החרדי.
אגב, לפני כשנה עשה משה ליאון מעשה, כאשר פרש ממשרד ראיית החשבון שאותו הוא עצמו הקים וקרוי על שמו כאמור, וזאת על מנת להשקיע את מירב זמנו ומרצו, כישוריו וקשריו בעשייה למען תושבי ירושלים. על המשך עסקיו הוא ויתר, אך הוא לא ויתר על תפקידו כיושב ראש בית החולים מעייני הישועה, אותו הוא ממלא בהתנדבות ובדאגה רבה, לאחר שנקרא אל הדגל על ידי מרנן ורבנן גדולי התורה זצוק"ל ויבדלחט"א.
ואסיים באפיזודה אישית תוך גילוי נאות: הכרתי את משה ליאון במסגרת התנדבותי כיו"ר "רפואה ושמחה" המסיעה חולים לבתי חולים באמבולנסים חינם מדי יום ופעילויות נוספות. ישבתי בזמנו עם כמה חברים, אנשי עסקים, שביקשו להקים ועד ידידים לארגון, על מנת לגייס כספים לסיוע למטרה הנעלה. כל אחד מהקבוצה הגיע לפגישה עם רשימת אנשים שהכין מבעוד מועד במטרה לפנות אליהם שיתגייסו ויעזרו.
בפגישה נכחו אנשים שעצמם כיהנו בתפקידי מפתח דוגמת מנכ"ל סולל בונה, יו"ר הרשות לניירות ערך, יו"ר חברת החשמל ונשיא לשכת רואי החשבון. הסתבר שכל הקבוצה הזו, כולם אבל כולם, היה להם איש אחד משותף ברשימה: מי הוא? משה ליאון! כל אחד חשב שרק הוא רשם אותו אצלו. מה עשיתי? פניתי למשרדו של משה, חשבתי שבטח יהיה קשה להשיג פגישה אצל ראש פירמת רואי חשבון מכובדת, עם רזומה של יו"ר רכבת ישראל ומנכ"ל משרד רוה"מ, והנה משה ביקש לשאול מה אני רוצה. לכשהסברתי, התקבלתי מיד בכבוד רב, ומני אז הכל היסטוריה.
איש שכולנו נתינה חיבר את ליבו לעוד עשייה ציבורית של "רפואה ושמחה", ותרם מהונו ומקשריו לפעילות הענפה, שלא על מנת לקבל פרס וללא כל אינטרס. מישהו שמע מזה עד כה? כמעט ולא. כי לא מדובר כאן בעוד פוליטיקאי, רו"ח משה ליאון הינו איש עשייה אמיתי למען הכלל והפרט, בלי רוח וצלצולים אך עם נחישות אדירה ונכונות הקרבה שאין לה סוף בכל עניין של עזרה, חסד או רוח, וכל זאת בשקט ובשלווה.
כשנבחן את הנתונים ונבדוק, קשה שלא להגיע למסקנה ברורה: כיום ברור כי משה ליאון הינו המתאים ביותר לעמוד בראשות העיר ירושלים לעת כזו. נפלה בחלקנו הזדמנות מיוחדת לקבל בתפקיד ראש העיר שהינו בעצם נציג התושבים הרם, אדם מצליח ובעל ניסיון רב בכל תחומי הציבוריות הישראלית, יהודי שומר מצוות וירא שמים, שמסוגל לאחד בין כל המגזרים תוך שהוא שומר על צביונה היהודי של ירושלים ודואג לציבור החרדי וללומדי התורה בעיר הקודש, ומביא תמיכה ממשלתית וציבורית רחבה לכל מהלך.
יש להניח כי בבחירות הקרובות נראה את משה ליאון כנציגם של כלל תושבי השכונות בירושלים לאחר פעילותו המאומצת והמוערכת בכל חלקי העיר בתפקידו בשנים האחרונות, אך ככל שגדולי ומאורי הדור כולם או מזרמים כאלו או אחרים יודיעו כי החליטו לתמוך במשה ליאון גם הפעם, השומעים להם יידעו לקיים את המצווה בהידור רב. לצד קיום "ועשית ככל אשר יורוך" יוכלו גם לכוון הבוחרים באותה מצווה גם על ריבוי של " ואהבת לרעך כמוך" באופן משמעותי ביותר, בחירה שהינה עזרה אדירה לכלל תושבי העיר, ויכוונו גם על המשך הפסוק "אני ה" - על מצות "קידוש השם" הגדולה מכולם שתיווצר בימי משה ליאון כראש העיר ירושלים. כי זה האיש. וכך הוא ינהג. ויצליח מאוד לטובת כולם.
לסיום, הצעה: נסו פעם להכיר את משה ליאון אישית, ותצאו מגדרכם בהתפעלות. באחריות.