קריסת האבן בעזרת ישראל בכותל המערבי העלתה את החשש כי הכותל מתחיל להתבלות בצורה משמעותית יותר וכי ישנה סכנת קריסה. המומחים לעומת זו מרגיעים וקובעים חד משמעית - אין סכנת קריסה טבעית לכותל באלפי השנים הקרובים.
פרופ' סיימון עמנואל, מהמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית, שחקר לפני כארבע שנים את הבלאי אבני הכותל המערבי מסביר בשיחה עם 'כיכר השבת', "במחקר שלי מדדנו את הסלעים של הכותל המערבי ואת רמות השחיקה שלהם. רוב הסלעים מתבלים באופן מאד מאד איטי, כמה סנטימטרים באלפי שנה. ואכן רובם מאד יציבים, ונמצאים במצב שחיקה רגילה".
הוא מסביר כי יש בכותל שני סוגים של אבני גיר. אחד מאד עמיד שכמעט שלא השתנה ב-2000 שנה אחרונות השני פחות עמיד ועובר שחיקה מהירה יותר, אך עדיין מדובר בקצבים אטיים.
"כל חומה כזאת סופה להתמוטט אחרי אלפי שנים, כמו כל הר שעובר שחיקה, זה תהליך טבעי ובלתי נמנע. השאלה היחידה מה אפשר לעשות כדי לעכב את השחיקה. ואת זה ככל הנראה יעשו באמצעות יותר השגחה ואמצעים טכנולוגיים שככל הנראה יוקמו לבקרה של אבני הכותל", אומר פרופ' עמנואל.
האם אנחנו צריכים להתחיל להסתכל למעלה כשאנחנו בכותל המערבי? פרופ' עמנואל מרגיע, "בכל מקום שיש מצוק יש תמיד סכנה קטנה, אבל זה מאד נדיר. גם אם תעמוד ליד סתם בנין יש סיכון שייפול עליך משהו מאחת המרפסות, אם כי זה גם יהיה נדיר".
אחת התוצאות המעניינות של שחיקת אבני הכותל היא יותר מקום לטמינת פתקים בין האבנים, "במחקר שלנו אכן מצאנו כי בסלעים שנוטים יותר לבלאי יש יותר מקום לפתקים. כמובן שהמגע מטבעו הורס ושוחק יותר את הסלע, אבל בצורה לא משמעותית. יש מקומות בעולם שלא מאפשרים בכלל מגע במבנים עתיקים, כי גם סלע עובר שחיקה, אפשר לראות את המקום שנוגעים בו בכותל, אך עדיין אין הבדל משמעותי מספיק בשחיקה כדי לאסור מגע", מסביר פרופ' עמנואל.
לגבי האבן שנפלה הוא מסב את תשומת הלב כי היה עליה קו של חציבה שנוצר לפני מאות שנים ככל הנראה בתקופה הביזנטית, "זה לא מקרי שהוא סתם נפל. אם לא היו עושים את הקו הוא כנראה לא היה נופל", טוען הפרופסור.
בנוגע לטענות כי אחת הסיבות לקריסת האבן, הן עבודות מצדו השני של הכותל על ידי הוואקף הפלסטיני, פרופ' עמנואל נזהר מאד מלהסיק מסקנות, "אני נזהר מלחבר בין המקרה לתוצאה, אבל יש כל מיני תיאוריות. אני חושב שזה מוקדם מידי מלקבוע שזה תוצאה של פעילות ספציפית. אם מסתכלים בתמונות יש המון דברים שיכולים להסביר את הנפילה".
"הסיבה שבחרתי לחקור את הכותל היא שמדובר שאחד המקומות היחידים בעולם שחשוף 2000 שנה ואנחנו יודעים את ההיסטוריה ויודעים מה קרה לו ואנחנו יכולים לחשב את הקצבים. זה דבר נדיר, אין יותר מידי מבנים כאלה בעולם. מה שראינו השבוע זה זקנה אין מה לעשות. אי אפשר לצפות שזה לא יקרה", מסכם פרופ' סיימון עמנואל.
גם ד"ר אילת מזר מהמכון לארכאולוגיה באונברסיטה העברית, מרגיעה ואומרת כי הבנייה ההורדיינית היא בנייה מאד יציבה ואין מקום לדאגה. "הסלע שנפל אמנם הוא מהתקופה ההורדיאנית לפני 2000 שנה אבל צריכים להסתכל שהייתה שם חציבה שהיא החלישה את הסלע. הקטע שנפל היה באוויר בעקבות התעלה שנחצבה בתקופה הביזנטית".
לדבריה, צריך להסתכל על הכותל בעיניים מקצועיות של משמרים מקצועיים, לבחון סדקים וצמחיה שגדלה ולראות שלא עובדים מהצד השני ומחלישים את הכותל.
"זו עבודה של הרשויות לא ראיתי שהם עושים את זה, יש לי ספק אם הדברים נעשים. צריך להיות ענייניים, עכשיו שהסתבר שזה יכול לקרות באופן מיידי ופשוט צריכים להתארגן לכך באופן מקצועי", מסבירה ד"ר מזר.