במהלך השבוע האחרון, מאז דווח ב'כיכר השבת' על "הסכם השלום" בין הבחורים בישיבת חברון לבין ההנהלה, נרגעו הרוחות כמעט לחלוטין והסדר שב לתקנו, אך מתברר כי סילוק הבחורים ה'מורדים' עדיין לא ירד לגמרי מהפרק.
ל"כיכר השבת" נודע כי הגאון רבי יוסף חברוני עדיין מתלבט אם לסלק באופן סופי את הבחורים שהתסיסו את האווירה, והובילו למרד שהסעיר את עולם הישיבות.
אתמול (רביעי), אף הגיע ר"י חברוני, להתייעצות בנושא עם מרן שר התורה הגאון רבי חיים קנייבסקי בביתו שבבני ברק.
• הסערה בחברון: ראש הישיבה החליט על פסק זמן משיעוריו
• "הסכם שלום" ראשוני בין הנהלת הישיבה למובילי המרד
מבחינת ראש הישיבה שעל פיו יישק דבר בנושאים שכאלו, מדובר בשיקול מערכתי כבד, מאחר ואם הבחורים יסולקו קיים חשש להתססת האווירה פעם נוספת, ואלי אף ביתר עוצמה, דווקא לקראת 'זמן אלול'.
כאמור, בימים האחרונים שבו הסדרים והתפילות בישיבה להתנהל כסדרם. גם ראש הישיבה הגאון רבי דוד כהן, שעדיין לא חזר למסור את שיעוריו הקבועים לתלמידים, מגיע ל'סדרים' ולתפילות בישיבה.
הדרמה שהתחוללה בישיבת חברון, בין התלמידים לבין ההנהלה הנוכחית. הסעירה את כלל עולם הישיבות, בעיקר בשל הרקע העומד מאחוריו: שינוי קו אותו נוקטת בשנים האחרונות הנהלת הישיבה; שינוי שיש שאומרים כי הוא מוחק לחלוטין את שיטת "גדלות האדם" - שיטת המוסר הוותיקה עליה חונכו רבבות מתלמידי ובוגרי ישיבת חברון, ביניהם ראשי ישיבות, רבני ערים ואישי ציבור.
כידוע, את שיטת החינוך היחודית והמרשימה "גדלות האדם", ייסד הסבא מסלבודקא מרן הגאון רבי נתן צבי פינקל זי"ע בישיבתו שבסלבודקא, ליטא, עוד טרם בואה של ישיבת חברון לארץ ישראל.
ה'סבא' ביטל לחלוטין את המשטר הישיבתי, כשהוא נוקט בגישה המקנה לבן העליה עצמאות מוחלטת וחופש בחירה רוחני, בהבינו שהיא מקנה לבחור העצמה נפשית מתוך בחירה חופשית ומרחב אישי, המאפשרים התפתחות וגדילה רוחנית ואנושית עצומים.
השיטה הוכיחה את עצמה, והפכה למעצבת את דמותם של בני תורה רבים בימינו. בנייתם האישית, יחודיותם ועוצמתם של בוגרי חברון - שמה של סלבודקא לאחר שעלתה לארץ ישראל והתיישבה תחילה בעיר חברון - הוקנו להם מעצם מהות שיטת 'גדלות האדם'.
אלא שכאמור בשנים האחרונות אנו עדים בהדרגה למותה של השיטה, בשל בעובדה כי הנהלת ישיבת חברון בנוכחית ככל הנראה אינה בוטחת עוד בתלמידיה, ומחמירה עם הזמן את כללי המשטר ואת חוקי הישיבה, תוך שהיא מצמצמת את מרחב הבחירה האישי, ולא מאפשרת לתלמיד להתבגר מתוך אחריות אישית ורוחנית למעשיו.
אם בעבר לא התעסקה הנהלת הישיבה באורחות חייו הפרטיים של התלמיד, הרי שלאחרונה היא מתערבת גם מתערבת, ומקצינה עד כדי התעסקות עם זוטות שמתאימה יותר לישיבה קטנה או ישיבות בסגנון אחר. כך לדוגמה, הבחורים מוחתמים נגד החזקת נגנים עם רדיו.
מ. בחור מ'ועד' רביעי, מתאר ל'כיכר השבת': "כל חיי גדלתי על הסיפורים והעוצמה של חברון, וכשבגרתי רציתי להתקבל לישיבה. אבל כשהתקבלתי ואכן הלכתי ללמוד בחברון, פתאום אני מוצא את עצמי ב'גיל' או ב'חמד'. אין לי שום עצמאות או ביטוי אישי, אין כאן שום חופש בחירה, והתחושה היא שהנהלת הישיבה משתלטת לנו על המרחב האישי, ועסוקה בחיצוניות ומשחקי גננת עם הבחורים".
גורם בעולם הרישום מוסיף ומסביר: "היום יש 'ירידת הדורות', כל אחד יכול לקנות סמארטפון ואי אפשר לסמוך על הבחורים לבד. לכן אפילו בחברון הבינו, שאם הם לא יעשו משטר - לא ישלחו אליהם בחורים".
ואכן, מבדיקת "כיכר השבת" עולה, כי אחד הדברים שעומדים בבסיס השינויים, הוא הפחד של הנהלת חברון מהישיבות החדשות והמצליחות בירושלים, הנוגסות בחלק נדיב מעוגת הרישום.
דיווח פנימי שהגיע לידי 'כיכר השבת' מחזק סברא זו: ישיבת קול תורה הקטנה, הנחשבת לאחת המובילות בירושלים, שלחה השנה מחצית מהכמות אותה היתה שולחת מדי שנה לחברון, זאת לאחר שאחד מבכירי צוות הישיבה הפציר בבחורים שלא לשלוח אליה טפסי רישום.
ניתן לומר כי כללי ה'משחק' משתנים, ובכל עולם הישיבות שיטת המשטר ההדוקה מנצחת את זו הפתוחה יותר, כשהשינוי בא לידי ביטוי אפילו בישיבת הדגל היוקרתית והנחשבת - יהיו שיוסיפו לשעבר - חברון, שבשנים האחרונות מוחקת כאמור בהדרגתיות את המורשת של עצמה ומאבדת את הייחודיות שאפיינה אותה עשרות בשנים, לטובת מעקב צמוד ופיקוח קפדני אחרי אורחות הבחורים, מתוך ניסיון לשמר או להחזיר יוקרתה בעולם הישיבות הנוכחי.
תלמיד הישיבה, מהבוגרים שבהם, מסכם ל'כיכר השבת' במשפט אקטואלי משלו: "המאבק האחרון הוא לא רק על גשמיות הישיבה, אלא גם מאבק על עצמאותם של הבחורים - ובעיקר על מותה של השיטה הוותיקה 'גדלות האדם', אותה הנחיל הסבא מסלבודקא. עצוב".