הוחלט שלא להעמיד לדין? הסיבה לא תצוין

בהצעת החוק הוצע לקבוע כי על החלטה שלא להעמיד לדין תימסר הודעה בכתב אשר לא תציין את עילת סגירת התיק, הן לחשוד והן למתלונן; עם זאת, בהודעה יצוינו הדרכים בהם ניתן לברר את עילת הסגירה. ואולם, בעבירות מין או אלימות, בהודעת הסגירה הנשלחות לחשוד ולמתלונן, יכללו את עילת סגירת התיק.

בדברי ההסבר נכתב: "משמעותו המעשית של סגירת תיק חקירה בעילה של היעדר ראיות היא שלא נמצאו ראיות מספיקות להגשת כתב אישום כנגד חשוד ובכל זאת כתם החשדות ממשיך להתנוסס במרשם הפלילי כנגד החשוד ורישומו לא נמחק.

"באופן פרדוקסלי, מצבו של חשוד שלא נמצאו ראיות מספיקות לאישומו חמור ממצבו של חשוד שנמצאו ראיות מספיקות להגשת אישום נגדו אך הן לא צלחו במשפט את רף ההרשעה מעבר לכל ספק סביר. הראשון ממשיך לשאת על גבו רישום פלילי בעוד האחרון, שהראיות נגדו מוצקות יותר, נותר חופשי מרישום".

תיקי חקירה שנסגרים מחוסר ראיות הן חזון נפרץ בישראל. מחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת משנת 2002 מצביע על 55%-60% מכלל תיקי החקירה שנסגרים, כחוסים תחת עילת היעדר ראיות מספיקות. לעומתם, דווח על "אחוז קטן מאוד" מתיקי החקירה הנסגרים ונמחקים בעילה של חוסר אשמה. יש לדעת כי רישום חשדות כנגד אדם מהווה ענישה כנגדו, גם אם הענישה לא מוטלת ישירות בידי מערכת המשפט. עצם הכתם הציבורי מלווה אותו ופוגע בשמו הטוב, פוגע באפשרויות הפרנסה שלו ופוגע ביכולותיו להתמנות לתפקידים שונים.

עוד נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק: "הצעת חוק זו לא נועדה לטפל רק בעיוות צדק תיאורטי. בהינתן סך כולל של כ-400,000 תיקי חקירה שנפתחים בשנה ואחוזים נכבדים של סגירת תיקים בהיעדר ראיות מספיקות, ההסדר המשפטי הקיים פוגע במאות אלפי מקרים של אזרחים שלא נמצאו ראיות לאישומם ובכל זאת הם נושאים על גבם כתם בלתי מוצדק של רישום פלילי".

ח"כ תמר זנדברג אמרה במליאה כי "האוסף של כל החוקים האלו היא שהכנסת מנסה להגן על השחיתות וזה מצב בלתי נסבל. שמורי הסף שזה אנחנו כאילו נרדמים בשמירה. במקום לחוקק דברים גדולים ומשמעותיים לטובת אזרחי מדינת ישראל, או חוקים שיגבילו את השחיתות, קורה בדיוק להפך".

ח"כ רויטל סויד אמרה כי "עוד הצעת חוק שנועדה להציל את ביבי. אין גבול ואין בושה".