ראשי הסיעות החרדיות חוזרים וטוענים כי הם אינם אוהבים את חוק הלאום ומוטב שלא היה בא לעולם, אך נאלצים להצביע בעדו בשל איומי ראש הממשלה בנימין נתניהו שאי תמיכת בחוק יכולה להביא למערכת בחירות.
מי שמקדיש את זמנו בימים אלה למאבק בחוק, הוא ח"כ ישראל אייכלר, שחוזר ומתריע כי החוק יוביל לסכנה אמיתית לציבור החרדי ולעם היהודי בארץ הקודש. עמדתו של אייכלר לא מקובלת על חברי סיעתו, בטח שלא על חברי סיעת ש"ס.
אך בדיקה של מכון ליב"ה, שעיינו בסעיפי החוק ובשורות הקטנות, מעלה חשש כבד להכרה ברפורמים, חילולי שבת סיטונאות והעלאת המוני גויים לארץ הקודש.
חברי מרכז ליב"ה שיגרו לחברי הכנסת החרדים מסמך עמדה ובו הסעיפים שיכולים לגרום לסכנה לעם היהודי בארץ הקודש, וביקשו מהם לדחות את ההצבעה עד למושב הבא, בכדי לנסות ולבצע בו שינויים.
הסעיפים הבעייתיים בחוק הלאום
סעיף 5 קובע "המדינה תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".
החשש: הרחבת המושג 'עליה' מעליה יהודית לקיבוץ גלויות מהווה פתח משמעותי לעליה של קבוצות אוכלוסיה שאינן יהודיות.
סעיף 6-א קובע: "המדינה תשקוד על הבטחת שלומם של בני העם היהודי ושל אזרחיה הנתונים בצרה ובשביה בשל יהדותם או בשל אזרחותם".
החשש: השוואת מעמדם של אזרחי המדינה (במשתמע - אלה שאינם יהודים) הנתונים שבי עם בני העם היהודי יש בו משום פגיעה במחויבות המיוחדת של המדינה לעם היהודי.
סעיף 6-ג קובע: "המדינה תפעל לשימור המורשת ...של העם היהודי בקרב יהודי התפוצות".
החשש: סעיף זה מאפשר בהכרח לבג"ץ להכיר באופן רשמי בזרמים הרפורמים.
סעיף 8 קובע: "הלוח העברי הוא לוח רשמי של המדינה ולצידו ישמש הלוח הלועזי כלוח רשמי".
החשש: קביעת הלוח הלועזי כלוח רשמי בחוק יסוד מהווה פגיעה בזהות היהודית של המדינה.
סעיף 10 קובע: "שבת ומועדי ישראל הם ימי המנוחה הקבועים במדינה; למי שאינם יהודים הזכות לקיים ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם; פרטים לעניין זה ייקבעו בחוק".
החשש: סעיף זה מרסק למעשה את הסטטוס קוו בעניין השבת ומכריח את הכנסת לחוקק חוקים חדשים בעניין השבת, חוקים שקרוב לוודאי שלא ישמרו על המצב החוקי הנוכחי.
לדברי הגורמים שבדקו את החוק מטעם ליב"ה: "מניתוח מעמיק של סעיפי החוק ושל התנהלות הבג"ץ בשנים האחרונות עולה סכנה ברורה לפתיחת המושג "יהודי" בכל הנוגע לחוק השבות ולעלייה לארץ וכן ריסוק כל חוקי העזר העירוניים בנוגע לשמירת השבת במרחב הציבורי".