בית משפט השלום בירושלים פסק לאחרונה פיצויי לשון הרע של 30 אלף שקל למנכ"ל לשעבר של ישיבת ההסדר "בית אורות" בירושלים. את הפיצויים ישלם לו אחד המורים, שבמהלך ויכוח אמר לבעל מקצוע שהוזמן למקום, כי המנכ"ל התנהג לא כראוי עם עובדת. השופטת מרים קסלסי קבעה כי הדברים גררו קונוטציה שלילית של ביצוע עבירות שאינן ראויות ומאחר שאין שום הוכחה לנכונותם, הרי שמדובר בהוצאת דיבה.
הדברים נאמרו על רקע פרשה שהתרחשה בתחילת 2015, כשלגרסת המנכ"ל הוא פוטר מהישיבה משום שנעל את המשרד בזמן שמזכירתו שהתה במקום, ובכך נטען כי ביצע "ייחוד" אסור לפי ההלכה היהודית.
ימים ספורים לאחר מכן הוא הגיע למשרדו בישיבה ונדהם לגלות כי נותק מחשמל. מכיוון שארון החשמל היה ממוקם בחדר נעול, הזמין המנכ"ל מנעולן לפרוץ את הדלת. באותה העת הגיע למקום הנתבע, ועל רקע סכסוך קודם ביניהם, ניסה לשכנע את המנעולן שלא להקשיב לתובע.
כחלק ממאמצי השכנוע שלו, אמר הנתבע למנעולן כי התובע התנהג לא ראוי עם עובדת המשרד. בשלב זה המנעולן, שלא רצה להתערב בסכסוך, עזב את המקום.
התובע טען כי הנתבע ייחס לו ביצוע עבירות שאינן ראויות ובכך ביזה אותו ופגע בשמו הטוב, במיוחד לנוכח היותו אדם דתי, נשוי ואב לילדים. הוא הכחיש כי התנהג לא כראוי עם המזכירה והוסיף כי נעילת המשרד הייתה מחויבת המציאות לנוכח ההפרעות של תלמידי הישיבה, שהתדפקו בפראות על דלתו.
מן העבר השני טען הנתבע כי הוא חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי" שבחוק איסור לשון הרע מאחר שהדברים שאמר למנעולן היו אמת לאמיתה. לדבריו, נעילת המשרד כשהתובע ומזכירתו בתוכו הביאה ליצירת "ייחוד" – עבירה הלכתית הנחשבת למעשה אסור בעל אופי שאינו ניאות. הוא הוסיף כי אמר את הדברים מתוקף חובתו המוסרית והחברתית כמורה בישיבה ולנוכח קיומו של עניין ציבורי בנעשה במוסד הנתמך כספית על ידי הציבור.
סכסוך על כוח ושליטה
בראש ובראשונה השופטת קסלסי הבהירה כי לאמירה של הנתבע יש משמעות חמורה במיוחד משום שנלווית לה סטיגמה קשה של עבריינות. השופטת ציינה כי אדם סביר ששומע את ההמילים שהוטחו כלפי אדם שזה הרגע פוטר יפרש את הדברים כביצוע מעשים לא ראויים. משכך, השופטת קבעה כי אין ספק שמדובר בפרסום לשון הרע.
בהמשך, השופטת קבעה כי הנתבע לא יוכל ליהנות מהגנות החוק. תחילה, היא ציינה כי הנתבע כלל לא נכח באירוע שהחל את הפרשה (נעילת המזכירה במשרדו של התובע). כלומר, לא הייתה לו ידיעה אישית על מה שהתרחש במשרד והוא לא הוכיח בשום צורה כי התובע התנהג בצורה לא ראויה.
כמו כן, השופטת דחתה את טענת הנתבע באשר לחובתו המוסרית וקבעה כי התבטאותו הייתה על רקע סכסוך בין הצדדים על כוח ושליטה, שירד לפסים אישיים והגיע לכדי עשיית דין עצמי.
לבסוף, השופטת העמידה את סכום הפיצוי על 30 אלף שקל בלבד, וזאת בהתחשב בכך שהיחיד ששמע את הנתבע הוא המנעולן. לפיצוי יתווספו גם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 13,500 שקל.
- ב"כ התובע: עו"ד ד"ר יחיאל ויינרוט
- ב"כ הנתבע: אשר אקסלרד, עורך דין לשון הרע
עורכי דין דיני נזיקין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עו"ד עדי בן שושן עוסק בדיני נזיקין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.