נמלט מאלעד - ומתאר: 'ספגנו הרבה מכות; היינו מרוסקים'

ימים ספורים לאחר חשיפת 'כיכר השבת' את העוקץ לכאורה שמסעיר את העיר אלעד, בו הפסידו עשרות אנשים את כספם, מתייצב הלל אסולין, אחד מבין שלושת האחים שנמלטו לחו"ל, לראיון גלוי ואמיץ.

הלל מוסיף לגולל את השתלשלות הנפילות: "לפני מעט יותר משנה 'אכלנו' מכה חזקה מהמחסנאי של הטלפונים: הטלפונים היו מגיעים אליו למחסן, והוא היה צריך להפיץ את זה לחנויות וקליינטים, אבל בשלב מסוים התחלנו לחשוד במשהו. הפעלנו חוקרים פרטיים, וגילינו שהוא עשה לעצמו חנות ביד 2, ומכר שם את המכשירים שלנו. הוא הונה אותנו ב-2.5 מיליון שקל. לפני כן היה לנו מאה אחוז רווח, ובאותו שלב הרגשנו שאנחנו צריכים להביא כסף מהבית - והקופה מתרוקנת".

"תקופה קצרה לאחר מכן, לפני כשנה בערך, הגיע מס הכנסה", מספר אסולין, ומרחיב: "היינו הכי חזקים בסלקום, החזקנו מוקד טלפונים עם 150 עובדים, ועוד 50 עובדים מחוץ לאלעד. אחת המשווקות שלנו פתחה את הפה במס הכנסה, ואחי נעצר לתקופה, שהסתיימה כשהגענו לפשרה, בה אולצנו לשלם 15 מיליון שקל. זה רוקן אותנו לגמרי. התחלנו להתאושש מהמכה של מס הכנסה, ואז הגיע מע"מ. הגענו גם איתם לפשרה, בה חויבנו לשלם 2.5 מיליון שקל".

לדבריו, כך החלה ההידרדרות המשמעותית בעסקים, וממילא חשד המשקיעים: "היה לנו עובד נאמן בתוך המערכת, שמכיר אותנו (האחים) מגיל 15. בתקופה מסוימת חשדנו בו שהוא לוקח כספים, ופיטרנו אותו. מאותו רגע הוא החל ללכת לאנשים, וללכלך עלינו".

"בין היתר, הוא סיפר לאנשים שהשקיעו את כספם, שאנחנו לפני הימלטות לחו"ל ושאין סיכוי שנחזיר לאנשים את הכסף. אנשים התחילו להלחיץ אותנו, ורצו למשוך את כל כספם. הקופה התחילה להתרוקן. כאן ראינו שאנחנו אבודים".

"במקביל", מספר הלל אסולין, "היה לנו עסק בחו"ל, שהתלבשו עליו עבריינים ולקחו ממנו את הכסף באיומים. לפני שבועיים יצאנו לחו"ל עם 3000 דולר בלבד. העבריינים איימו עלינו, התחילו להגיע לבתים שלנו, איימו על אשתי. הם ראו עסק שהוא טוב, ורצו להשתלט עליו. התחום שהתעסקנו בו הוא תחום אפור - חוקי ולא חוקי. התלבשו עלינו, הגיעו 40 אנשים לבתים שלנו, וערכו מסע הפחדה".

לדבריו, זה הפך לענין אישי במיוחד: "יש לי ילדות ב'בית יעקב', לאחים שלי יש משפחה. אז אמרנו, בשביל לשמור על המשפחות שלנו, כדאי שניסע לחו"ל, כדי שהעבריינים לא יגיעו לבית. בסך הכל מדובר על סכומים של 15 מיליון שקל. לא הגענו לסכומים של 70 מיליון שקל כפי שנטען. היתה לנו חברה להשקעות, המשרד היה במגדלי ב.ס.ר, והעבריינים השתלטו לנו עליה. התשואה למשקיעים הייתה אחוז וחצי. בעסקאות האחרונות היו עסקאות עם רווח גדול, ובשביל לבצע אותן היינו מוכנים לוותר על הרווח שלנו ולתת אותו למשקיעים. הכי הרבה שקיבלו, היה 4 אחוזי תשואה".

"בתקופה האחרונה הגלגל עם היבואנים נפסק, הסברתי לאנשים שאין רווח, וחייבים להמתין יחד שנה. אמרתי להם 'הרווחנו מספיק כסף ביחד, כעת אני לא נותן לא רווחים ולא את הקרן. תנו לי להשתקם, אנחנו מגבשים עצות, תמתינו שנה ואז נוכל להגיד לכם מתי תקבלו את הכסף'".

"אנחנו משפחה מאוד מוכרת. לא נגזול אף אחת מהמשפחות שהשקיעו. היו אנשים שאכלו מאתנו במשך שנים, החזקנו כולל של 250 אברכים. רק אנשים בודדים חשבו שאני משקר ומרמה אותם, בגלל אחד העובדים שבגד בנו ואמר להם כל הזמן שעקצו אותם".

הלל מדגיש: "ידענו לייצר כסף. אנשים היו מקבלים את הכסף בכל חודש, כמו שעון. אפילו היו מקבלים הלוואות. תמיד קראנו על כל מיני 'עוקצים' למיניהם, אנחנו לא במקום הזה. בחיים לא הייתי בקזינו, אנחנו נוסעים על רכבים עם 100 אחוז מימון מהבנק. אנחנו לא חיים חיי פריצות ולא מבזבזים כספים".

לדברי האח, יש פה גם מימד נוסף: "אנשים מאוד קינאו בנו. עשינו טעות כשבאנו עם רכבים כאלה לעיר אלעד, מקום בו חיים אנשים קשי יום, אבל למדנו לקח בגדול. התחלנו לחיות בצניעות, ולא בראוותנות. מכרתי את הבית שלי בשביל החובות לאנשים".

"אשתי היא אישה חזקה. בהתחלה היא בכתה ונשברה, אבל חיזקתי אותה. יש לי גם ילדים גדולים. כולנו היינו מרוסקים ושבורים נפשית. לא יכולתי לדבר עם אנשים בטלפון. היום אנחנו בלי כסף, והרבה חברים טובים מנסים לעזור".

את דבריו מסיים הלל אסולין בנימה אופטימית משהו: "צריך לתת לנו את הזמן, כדי שנוכל לצאת מזה. רוב האנשים שמושקעים אצלנו הם חברים שתומכים ומבינים את המצוקה, ויודעים שהיא זמנית בלבד".