הגאון רבי יצחק ברדא, ראש מוסדות 'יצחק ירנן' באשקלון, ספד לבתו הדסה סימן טוב ע"ה, אם לחמשה ילדים, שהלכה לעולמה בפתאומיות בשבת האחרונה.
כשמאות מתלמידיו ובני משפחתו עומדים סביבו, פרץ הגר"ד ברדא בבכי וספד לבתו הגדולה: "את סוף סוף הבת שלנו, הנשמה שלנו. כל המשפחה מבקשים מחילה וסליחה וכפרה ואת לכי למנוחות ותתפללי לפני כסא הכבוד".
הספדו המלא של הגר"י ברדא לבתו הדסה ע"ה:
אשת חיל, ועטרת בעלה, אם הבנים שמחה – שלושה דברים אלו אנחנו נודה לקב"ה על שלושים ושש שנה שקיבלנו מתנה מאיתו יתברך את הבת היקרה שלנו ביום הילולה של רבנו האר"י וקראנו לה על שם האר"י הדסה אבישג רבקה יסכה. לא פלא שהניצוצות של האר"י הקדוש נמצאים כאן. תראו כמה אנשים באו ללוות אותך.
את, בתי, יום ההולדת שלך יצאנו מחוץ לבית חולים וראיתי עצי הדסים ואמרתי כתוב בגמ' והוא עומד בין ההדסים, הדסים צדיקים. אז אמרתי אני אקרא לבת שלי הדסה, אבל נזכרתי שהיום הילולת רבנו האר"י אז נעשה לה ראשי תיבות.
הילדה שהייתה איתנו באה אתנו לאשקלון מבני ברק וגרה בצמוד אלינו נמצאת אתנו כל הזמן והילדים היקרים שיבדלו לחיים ארוכים והבעל היקר ה' יחזק אותם יחזק את לבם. עד אתמול משננים הילדים משניות לזכותה, הקירות מלאים מחמאות לילדים עד שתים עשרה בלילה היא כותבת פתקים למנהלים למורים ילד ילד כדי שיפרח ויגדל לתורה ויראת שמים. הבעל לומד – אומרת לו: יש מחר לילד מבחן תלמד אותו. אתה לומד לעצמך אבל עיקר הדור ואת עמלינו אלו הבנים, אשת חינוך.
אשת חיל עטרת בעלה, הייתה מכבדת את בעלה ומעריכה אותו הוא התחזק ממנה והיא התחזקה ממנו הם גידלו ילדים יקרים.
הקהל הקדוש צריך להבין שהמנוחה הזאת לא הלכה סתם היא הלכה בפרשת חקת, הלכה בפטירת אהרן הכהן, בפטירת מרים הנביאה פטירתם של צדיקים מכפרת על הדור אינני יודע חשבונות שמים אבל כולם שואלים את המשיח למי הוא מחכה לבוא, איזה עוד דברים ח"ו צריכים לקרוא, מספיק, די. יאמר די לצרותינו ויחיש לגאולינו אנחנו צריכים להבין גם הלילה אחר חצות זו קבורה מיוחדת של צדיקים לא פלא שניצוצות של האר"י הקדוש נמצאים פה. ואשרי כל מי שהיה היום בהלוויה.
אנחנו מלווים את הבת היקרה הבת הצדיקה בעלת חסד רק אחרי שסיימה את הבת מצוה כל כך בכתה כל כך שמחה כל כך...
ואותי הביאו בשתים עשרה בלילה, לפני כמה לילות לאולם לברך אותם ואני משתים עשרה וחצי קמתי ללמוד אני רגיל לקום בשתים וחצי אבל הלילה הזה קמתי בשתים עשרה וחצי ואז אומרים לי שצריך לבוא לאולם, ראיתי אותם שמחים ושמחתי איתם ביחד, מגיע לה את כל האושר מגיע לה כל טוב שבעולם. אנחנו הפסדנו נשמה גדולה הפסדנו חסד גדול, העולם חסר חסד גדול מאוד. היא נרגעה אחרי שאמרה לי סגרנו את הוורט ממשיכה לדאוג לזה ולזה, לחתן הזה ולכלה הזאת... בדחילו ורחימו מכל הלב ולא רק לצאת ידי חובה אלא לעשות את החסד.
"סוף דבר הכל נשמע את האלוהים ירא ואת מצוותיו שמור כי זה כל האדם..." שלא יחשבו בני אדם שבעולם הזה כל העניינים הגשמיים הם כמו אין. לא עבודה קבועה, ולא בית קבע וכל השמות המושאלים הללו ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה ורהבם עמל וארץ. אדם צריך לדעת על כרחך אתה נולד על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת ועל כרחך אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה.
אני מצטער לראות את הדור שלנו לקראת הגאולה עומדים בניסיונות קשים ומרים, ניסיונות של האייפון הארור שנמצא בהישג יד לכל אחד ואחד, בני אדם לא שמים לב לאיזה באר שחת מגיעים מבלי משים, עד ששמעתי מבעל תשובה חזק שאמר לי מי שיש לו את האיפון הזה ניטל ממנו הבחירה אמרתי לו מה? אמר לי כן! אני בעל תשובה אני יודע. והדברים הללו צער גדול לעם ישראל! צער גדול לעם ישראל! כי אחד יכול להציל את כל כלל ישראל ואחד יכול ח"ו להיפך.
האוניה של כולנו. לא יאמר אדם אני עושה חור במקום שלי כי הוא עושה חור באוניה כל האוניה טובעת צריך להזהר צריך לשים לב ולעשות חשבון נפש, כל אחד יאמר בשלי הצער הזה, בעוונותינו הרבים עלה מוות בחלוננו נקטפה כמו פרח בגיל שלושים ושש כמניין ל"ו צדיקים
אני חוזר את המילים האחרונות שלה אני אומר אותם לקב"ה תודה רבה הקב"ה שזיכית אותנו בילדת פלא וחסינו בצילה שלושים ושש שנה תודה רבה לקב"ה. אני שומע מהאמא שתבדל לחיים ארוכים ושה' ישלח לה רפואה שלימה.
בערב שבת כשעמדנו לנסוע "אמא תודה רבה על כל המאכלים שהכנת לנו אמא תודה רבה אבא תודה רבה". זו המילה האחרונה. אנחנו חייבים לומר לה שתסע למנוחות עם אותה תודה רבה שאנחנו אומרים לקב"ה על השנים הטובות שהייתה איתנו ואנחנו איתה יה"ר שהקב"ה ישלח רפואה נפש רוח נשמה לבעל היקר הרב ניסים ה' ישמרהו ויחייהו והילדים היקרים.
אם רוטשה על בנים אם הבנים שמחה. עדיף לסיים במילה טובה שהילדים יבינו וידעו כל מה שהילדים עושים הם מזכים את האמא לאורך ימים ושנות חיים. הבן הקטן דוד ישי ה' ישמרהו ויחייהו קם היום אחרי הפטירה של האמא בעשר וחצי והוא משנן לו פרקי אבות והאבא מסכן שהוא רואה בצערו מתו מוטל לפניו "אבא תשמע אותי משנן פרקי אבות" והוא משנן לו ומשנן לו והאבא נאזר בגבורה ושומע את הבן שלו שקורא משניות, זה האות זה הסמל של אשת חיל מי ימצא ורחוק מפנינים מכרה.
אנחנו נבקש בשמי ובשם הרבנית שתחייה מחילה אולי לא נהגנו בך כראוי ח"ו אולי לא עשינו כל מה שמוטל עלינו לעשות. את סוף סוף הבת שלנו, הנשמה שלנו. כל המשפחה מבקשים מחילה וסליחה וכפרה ואת לכי למנוחות ותתפללי לפני כסא הכבוד ריבונו של עולם תאמר די לצרותינו ותשמור על עם ישראל מהחיילים שנמצאים בגבול והפצועים שנמצאים במקומות האלו ועד אחרון התלמידים בכל העולם כולו שה' ישמור אותם בבריאות שיזכו כולם ושנזכה כולנו לתשובה שלמה.
ובלע המות לנצח ומחה אדני ה' דמעה מעל כל פנים וחרפת עמו יסיר, כאשר דיבר תהא נשמתך צרורה בצרור החיים, ביתי יקירתי.