המספרים נחשפים: כמה חרדים קיבלו תואר?

77.4% ממקבלי התואר החרדים היו נשים, והן היו הרוב בכל סוגי המוסדות, בייחוד במכללות האקדמיות לחינוך (86.9%). במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות היה חלקן היחסי הנמוך ביותר (54.1%).

מתוך 1,500 בוגרי תואר ראשון חרדים (גברים ונשים) במכללות האקדמיות לחינוך, 1,100 (כשלושה רבעים) היו במעמד של לימודי המשך לתואר ראשון. כלומר, הם למדו בעבר במוסד לא אקדמי (בדרך כלל סמינר חרדי שם עשו תעודת הוראה עם בכיר) ולאחר מכן השלימו לימודים לתואר ראשון במכללה אקדמית לחינוך.

בשנת תשע"ז אחוז מקבלי התארים החרדים מהמכללות האקדמיות לחינוך היו הגבוהים ביותר מאשר בכל סוגי המוסדות (16.8% מכלל מקבלי התארים במכללות לחינוך ו-21.3% מבוגרי תואר ראשון). באוניברסיטאות היה אחוז החרדים הנמוך ביותר (1.6%). בתחומי הלימוד מדעי הרוח ומקצועות עזר רפואיים אחוז החרדים היה גבוה יותר מאשר בתחומים אחרים (9.0% ו-6.0%, בהתאמה).

בקרב גברים בוגרי תואר ראשון בתשע”ז, החרדים היו מבוגרים יותר מיהודים לא חרדים ואחרים (גיל חציוני של 32.1 שנים בהשוואה ל-28.7, בהתאמה) וכן מהערבים (25.3). הפערים בקרב גברים בוגרי תואר ראשון היו גדולים במיוחד במכללות האקדמיות לחינוך - גיל חציוני של 33.9 שנים בקרב החרדים לעומת 31.1 בקרב היהודים הלא חרדים והאחרים ו-26.2 בקרב הערבים.

גם בקרב נשים בוגרות תואר ראשון בתשע”ז, החרדיות היו צעירות יותר מאשר יהודיות לא חרדיות ואחרות (גיל חציוני של 24.8 שנים בהשוואה ל-26.9, בהתאמה) ומבוגרות מעט יותר מהערביות (24.4). הפערים בקרב נשים בוגרות תואר ראשון היו גדולים במיוחד במכללות האקדמיות - גיל חציוני של 24.0 שנים בקרב החרדיות לעומת 27.0 בקרב היהודיות הלא חרדיות והאחרות.

בקבוצת החרדים בוגרי תואר ראשון בתשע”ז, הגיל החציוני של גברים היה גבוה ב-7.3 שנים מזה של הנשים, ושיא הפער (9.1 שנים) היה בקרב בוגרי/ות המכללות האקדמיות לחינוך (33.9 בקרב הגברים ו-24.8 בקרב הנשים).

בלמ"ס הגדירו חרדי לא על פי מידת הדתיות הנוכחית של האדם ו/או להגדרתו העצמית, אלא את מי שלמדו בשנתם האחרונה במערכת החינוך במוסד בפיקוח חרדי. החרדים אינם כוללים יוצאי מוסדות חינוך חרדים-לאומיים (השייכים לפיקוח החרדי) ויוצאי מוסדות חינוך חרדים המיועדים לאוכלוסייה לא חרדית. מאידך, נכללים בדו"ח תלמידים חרדים שלמדו במוסדות חב"ד - על אף שאלו לא נכללים בפיקוח החרדי.