אמא, אני אוהב ומתגעגע // משה דוויק

הבוקר הזה נראה כמו כל הבקרים, כל אותם ימים שחוזרים על עצמם במעין מעגל מחזורי.

השמש זורחת הציפורים מצייצות, קריין החדשות נושא דברים בכל שעה עגולה וילדיי הקטנים נכדייך משחקים בגן

היום הזה נראה ממש ככל הימים – התפילה והלימוד במניין שהוקם לזכרך .הקפה החם לאחר מכן,המראות, המקומות הרחובות..

היום הזה נראה ממש כמו כל הימים – ימים שכבר חיינו, ידענו, בכינו וצחקנו.

היום הזה הוא סתם עוד יום של חול, עם פרט אחד קטן שונה ובולט הצובע את השמיים בשחור.

היום הזה הוא יום האזכרה השני בלעדייך, ולמרות שעל פניו הכל נראה אותו הדבר, אני יודע שהיום הזה הוא יום שלא ישכח לעולם. יום שלנצח יהיה עבורי כיום עם חור גדול שנפער בחיי. בחיי אבי שיחי ובחיי אחיי ואחויתי והמשפחה המורחבת. למרות שאנו מקבלים את הכל באהבה ובהבנה והשלמה שהכל מאיתו יתברך. החסר תמיד ישנו , כל מי שזכה להכיר אותך, לאהוב אותך ולחוש מה זה להיות נאהב על ידך – היום הזה הוא יום נורא בשבילו.

למרות שעברו שנתיים מאז בוקרו של אותו יום מר ונמהר . למרות זאת היום הזה, מלא בדמעות גדולות ושמנות, השוטפות את העולם במלח ומקשות אלינו את הדרך לראות. קשה לחזור אל הזכרונות הקשים כשלא ידענו איך יראה המחר, המחרתיים, לדמיין איך נשרוד בלעדייך עוד שבוע, שנה או שנתיים.

היום הזה הוא יום לתזכורת של יום שבו חיינו קבלו תפנית חדה ואכזרית ולמרות שאנו יודעים שהגיעה הזמן להמשיך הלאה – אנו פשוט לא מסוגלים וגם כשמנסים זה קשה .

נדמה שאין מילים שיכולות לתאר את הכאב והגעגוע המציף אותי היום, אותו חסך המלווה בהרבה חוסר וודאות ותחושה שכלום כבר לא יחזור להיות אותו הדבר. דבר אחד בטוח, אהבתי אלייך לא תפחת, לא תשתנה, לא תשכח ולא תעלים מן העין והלב את כל מה שהיית, את מי שאת. מקווה שהזמן באמת יעשה את שלו, כמו שתמיד היית אומרת, אך יודע שכל הזמן שבעולם – לא יגרום לי לאהוב אותך פחות ולהתגעגע אלייך בכל דקה, בכל יום, בשארית ימי חיי.

אמא. עכשיו את במרומים מחיים שהיו כל כך קצרים אך מצד שני מאד מלאים.

עמדי בתפילה לפני השם יתברך כמו שאת יודעת וכמו שראינו בימי חיותך מה היא תפילה של נשים צדקניות

תתפללי על אבא שיחי'. עליי .על אחיי ואחיותי כל החתנים והכלות על נכדייך.ונכדותייך שכל כך מתגעגעים ועל כל המשפחה היקרה שיהיה בנו את הכח להמשיך הלאה

בנך האוהב ומתגעגע, משה.