והחונים קדמה מזרחה... יהודה ישכר וזבולון ... כי לא רצה לעשותו טפל למטה יששכר, להורות שהלומדה והמחזיק בלומדיה שקולים המה!...
אלו דברי רבנו הכלי יקר. ולמעלה בקודש דייק בעל הטורים בלשון התורה באותם פסוקים.
מטה זבולון ולא אמר ״ומטה״, כדרך שנאמר באחרים, לפי שזבולון היה מפרנס ליששכר, וראיתי בתנחומא הטעם.., לפיכך לא רצה הכתוב לעשות טפל לו, לומר ששכרו גדול כמותו...!
וכי יעלה על לב שמחמת ששקולים המה לא עדיף לשבת באהלה של תורה ולהגות בה יומם וליל??!! לשמה!! ללא שום כוונות ריווח. אלא רק לנשום חמצן. להיצמד למקור החיים, ליבת הכור שמפעילה ומחממת את העולם כולו.
לא יעלה על לב. ולא עלה על לב. אין ספק שהשאיפה. החינוך. התפילה והמעשה הם אל אותו סולם ערכים. אל עליונות התורה ועמליה.
אלא מאי רבי ישראל. למה התכוונו רבותינו זי״ע באמרם ללמדך ששקולים המה? תורה היא ולימוד היא צריכה.
הייתי שם, בבניני האומה, בערב החיזוק ללומדי תורה. בערב הצדעה לאותם מתמידים, כפי שאמר המשגיח דמיר רבי ירוחם זצ״ל, שמתמיד הינו מי שלומד שישים דקות בשעה!...
הייתי שם לזמן קצר, את שולחן המזרח פארו גדולי ראשי הישיבות, מעתיקי השמועה מפכי פח השמן הטהור, אלו שאין להם בעולמם אלא תורה והנחלתה כמסורה, הרעיפו טללי אורה ותורה בחום ובאהבה...
הם עמדו שם מול אלפים של בני תורה ואוהביה, אל מול מתמידים של שעה. אל מול מי שבאו להצהיר שוב כי לימוד התורה הוא הערך העליון , כאלו שבעוז ותעצומות לוקחים עימם את בית המדרש וערכיו בכל הליכותיהם , ואע״פ כן בחיל ובכח שבים הם יום ביומו לטעום ממקור החיים.
ברור הדבר שזהו דגל של תורה שחייב להתנוסס. ברור שעיני העדה הם המכוונים דרכה, ורק הם. ברור שאין הכוונה לשנות את הסדר או להפוך את הסולם.
הערכים כבראשונה. הצורך קיים ועצום. והרעיון גדול הוא מאיש כזה או אחר. אין כאן היבדלות אלא הידבקות והאחזות בכתלי בית הדרש. לא הגדרה מחדש מצינו כאן. אלא חיזוק ושימור.
אלא מאי רבי ישראל, ללמדך ששקולים המה מאי קמ״ל? באהבה. באהבת התורה. באהבת ישראל. כל החונים קדמה מזרחה.
תפקידנו כהשתא הוא לחזק ולשמר. אבל באהבה ומאור עיניים. האש הבוערת בבית המדרש כוחה רב. רק היא תהיה זו שמשמרת את המתחממים לאורה. כי זו היא מידתו של הקב״ה.. כי באור פניך נתת לנו.. וקבלה היא בידינו.. אם פגשך מנוול זה.. משכהו לבית המדרש.. בחיבוק.