השר אלקין החליט: מחירי השתייה לא יעלו

השר הודיע זאת לאחר שעל פי נתונים ראשוניים לשנת 2017 שהועברו למשרד להגנת הסביבה, נאספו יותר מ-50% ממכלי המשקה הגדולים, בעוד שבשנת 2016 נאספו 51.46%. לפי החוק נדרשים היצרנים והיבואנים לעמוד ביעד של 55%. במקרה ששיעור האיסוף המצרפי הוא 47% או יותר אך לא הגיע ל-55%, השר להגנת הסביבה רשאי לדחות את מועד ההחלה של הפיקדון על מכלי משקה גדולים.

השר אלקין הסביר, כי לא ירחיב את חוק הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים למרות דרישת ארגוני איכות הסביבה, בטענה כי כספי הפיקדון יוצאים מכיס הציבור ל"גורמי איסוף מפוקפקים. מה עוד שיש כמעט עמידה ביעד הוולנטרי שנקבע בחוק". לגבי הטלת הקנס על תאגיד המיחזור אל"ה, הנמצא בבעלות יצרני המשקאות הגדולים ותפקידו לאסוף את מכלי המשקה החייבים בפיקדון, אמר השר אלקין: "אני מקווה שהקנס יעודד להרחיב את האיסוף".

חוק הפיקדון שנכנס לתוקף בשנת 2001 קבע כי על מכלי הפלסטיק יושת פיקדון כספי על מנת שאלה יחזרו למרכולים וימוחזרו. בלחץ חברות המשקאות ובגיבוי הסיעות החרדיות, החוק חל רק על בקבוקי הפלסטיק הקטנים מ-1.5 ליטר.

בשנת 2010 התקבל תיקון לחוק הפיקדון שקבע כי היצרנים והיבואנים אחראים על איסוף הבקבוקים הגדולים, וכי אי עמידה ביעדי האיסוף תגרור קנסות. בשנת 2011 נחקק חוק האריזות המחייב את היצרנים והיבואנים לאסוף את כלל האריזות שלהם, בהם בקבוקי הפלסטיק.

מתנגדי הרחבת חוק הפיקדון על בקבוקי המשקה הגדולים, בהם חברות המשקאות, טוענים כי החלת חוק הפיקדון תטיל נטל כספי מיותר על הציבור. מנגד בארגוני איכות הסביבה טענו כי מדובר בהחלטה מחויבת המציאות שתגדיל את כמות הפלסטיק הממוחזר.

מתאגיד המחזור הל"ה נמסר בתגובה: "שנת 2017 הוכיחה שתאגיד המחזור אל"ה ממשיך לעמוד ביעדים שנקבעו לו על פי חוק ואף יותר מזה, כשהוא פועל תחת ההנחיות החדשות של המשרד להגנת הסביבה.

"בתאגיד יודעים כי המחזור הוולנטרי של בקבוקים למחזורית הוא הפתרון הנכון והנוח ביותר לתושבי ישראל על פני כל אלטרנטיבה אחרת. אנו שמחים שהמשרד להגנת הסביבה מצא לנכון להמשיך ולהפעיל שיטה זו ונותן לה רוח גבית. איננו רואים כל הצדקה להחיל עלינו קנסות ועל כך נערער בבית משפט".