זבחים מב'-מג' • סיכום הדף היומי עם שאלות לחזרה ושינון

1. פיגל בקומץ. 2. פיגול בחצי מתיר. 3. חשבון ההזאות ביו"כ.

1. פיגל בקומץ ולא בלבונה, לר"מ הוי פיגול ולחכמים אינו פיגול עד שיפגל בכל המתיר, ור"ל מוקי דטעמא דר"מ משום דעושה על דעתו הראשונה וסובר אין מפגלין בחצי מתיר. והשמועות 1. נתן דם חטאת הפנימית כולן כתיקנן ואחת שלא כתיקנן פסול ומשמע דאם הראשונה שלא כתקנה הוי פגול וע"כ אתיא כר"מ, ודחינן דאתי כרבנן וכתיקנה היינו פגול ושלא כתקנה זהו פסול. 2. פליגי בדמים שעל מזבח הפנימי אם פיגל בראשונה בשניה או בשלישית וליכא מחשבה קמייתא, ובעי לתרוצי כדלקמן, ולמסקנא קשיא. 3. מדקאמר ר"מ דהוי פיגול ואיכא כרת ש"מ דמפגלין בחצי מתיר דאל"כ לא קרבו כל מתיריו משום דכבר נפסל והמשך ההזאות הוו מיא בעלמא, ודחי דאיירי ששחט ארבעה פרים ופיגל בכל ההזאות שבין הבדים פרוכת קרנות וטהרו של מזבח, או דחשיב ריצוי לפיגול כל זמן שלא עירב מחשבה אחרת. 4. פליגי בהקטרת המנחה שנתן את הקומץ במחשבה והלבונה בשתיקה או איפכא אף דליכא מחשבה קמייתא אלא הויא חצי מתיר, קשיא.

2. מייתי ראיה דלר"מ מפגלין בחצי מתיר מדאמרינן במתנות שבחטאות הפנימיות דלר"מ שייך לפגל בין בראשונה בין בשניה בין בשלישית ולחכמים צריך שיפגל בכל המתיר, והדחיות 1. שפיגל כבר בשחיטה, ודחינן א"כ מאי טעמייהו דרבנן. ואין לומר דהיינו ר"א שאינו מחייב בשחוטי חוץ עד שיקטיר את כל המתיר, משום דמודה בדמים דכ"א חשיב בפ"ע. 2. לרבא קמ"ל שפיגל בראשונה ובשלישית דנראה שאינו עושה על דעתו הראשונה, וקשיא דלא תני שתק. 3. לרב אשי איירי שפיגל בשלשתן וכנ"ל, ודחי דנאמר בין ומשמע דפליגי על כ"א בפני עצמו, ולמסקנא קשיא.

3. ארבעים ושלשה מתנות פנים ביום הכיפורים 1. בין הבדים אחת למעלה ושבע למטה מדם הפר. 2. וכן מדם השעיר. 3. וכן בהיכל ע"ג הפרוכת מדם הפר. 4. וכן מדם השעיר. 5. ארבע על קרנות מזבח הפנימי מדם הפר והשעיר מעורבין. 6. שבע על טהרו של מזבח, סה"כ ארבעים ושלש. 7. עוד ארבע למ"ד אין מערבין דם הפר והשעיר לקרנות אלא כ"א בפ"ע. 8. למ"ד שיריים מעכבים איכא מ"ח.

שאלות לחזרה ושינון

דף מב

1. דעת ר"מ בפיגול בקומץ ולא בלבונה, והשמועות (4)

2. הקושיות לגבי דעת ר"מ בפיגול בחצי מתיר (3)

3. חשבון ההזאות והמתנות בפנים ביום הכיפורים (8)

דף מג

1. המתירין. 2. פקיעת האיסור במזבח. 3. קרא בטומאת הגוף. 4. קלות וחמורות.

1. אמרינן במשנה דמה שהוא מתיר אין חייבין עליו משום פיגול, ועל מה שיש לו מתירין חייבין. ומפרשינן 1. המתירין: קומץ. 2. לבונה. 3. מנחת כהנים שהיא כליל. 4. חביתי כה"ג. 5. הדם. 6. נסכים, ולר"מ דווקא הבאים בפ"ע. 7. לוג שמן של מצורע לר"ש, ולר"מ דם האשם מתירו. 8. הדם הוי מתיר: בעולה, לגבי בשרה למזבח ועורה לכהנים. 9. וכן בעולת העוף. 10. ובחטאת העוף, בשרה לכהנים. 11. בפרים הנשרפין להקטיר האימורין, ולר"ש ליכא פיגול במה שאינו ע"ג מזבח החיצון כשלמים.

2. אמרינן דפוקע איסור הפיגול מהקומץ ע"ג המזבח, משום דאם לא מתקבל אינו יכול להביא אחרים לידי פיגול. ומייתי מאי קמ"ל 1. תנינא דאין חייבין עליו משום פיגול. 2. וכן אם עלו לא ירדו. 3. ואם עלו ואח"כ ירדו אין להעלותן שוב. 4. למסקנא קמ"ל דאם משלה בהן האור יעלו, וקמ"ל דדינא הכי אפילו בקומץ שמופרד, וה"ה באבר שאיסור פיגול נותר וטמא פוקע ממנו.

3. הפסוק והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו ונכרתה אתי לענוש כרת לטמא שאוכל קדשים. ואופן הלימוד דאיירי בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר 1. לת"ק בגז"ש טומאתו מטומאת מת. 2. לרבי יוסי מזה שנאמרו קדשים בלשון רבים וטומאה בלשון יחיד. 3. לרבי שנאמר ואכל בלשון זכר, והכתוב פותח ומסיים בלשון נקיבה. 4. לאחרים נאמר וטומאתו עליו, למעט בשר שאין טומאה פורחת ממנו. והא דאמרינן דפורחת ע"י האור, מוקמינן להו"א ע"י מקוה, ולמסקנא בבשר שלמים או דבעינן כשהוא שלם.

4. רבא שיבח את פירושו של ר"י בר אבודימי לפסוק וטומאתו עליו, ואת פירושו של רב זעירא לברייתא מדוע נצרך לכתוב קלות וחמורות לגבי אכילה בטומאת הגוף, שאם היו נאמרים רק קלות הייתי אומר שעל החמורות במיתה, ואם היו נאמרים רק החמורות הו"א דעל הקלות פטור. ומפרשינן 1. קלות מעשר חמורות תרומה, דחינן דאכתי תרומה במיתה וכן נימא דיו. 2. בטומאה, קלות שרץ וחמורות מת, לגבי תרומה הרי תרוייהו במיתה. 3. כנ"ל לגבי מעשר, נימא דיו ויהיו החמורות בלאו. 4. למסקנא קאמר אילו נתפרשו רק דיני טומאת שרץ דבמעשר בלאו ובתרומה במיתה, נימא דכמו ששרץ הקל בתרומה החמורה במיתה כך מת החמור במעשר הקל יהא במיתה, קמ"ל דבין במת בין בשרץ בתרומה במיתה ובמעשר בלאו.

שאלות לחזרה ושינון

דף מג

1. מה הם המתירין (11)

2. אמרינן שע"ג המזבח פוקע האיסור מהקומץ, והקמ"ל (4)

3. מנין דקרא וטומאתו עליו בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר (4)

4. מהם קלות וחמורות לגבי דיני אכילה בטומאת הגוף (4)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com

דף מג

1. המתירין. 2. פקיעת האיסור במזבח. 3. קרא בטומאת הגוף. 4. קלות וחמורות.

1. אמרינן במשנה דמה שהוא מתיר אין חייבין עליו משום פיגול, ועל מה שיש לו מתירין חייבין. ומפרשינן 1. המתירין: קומץ. 2. לבונה. 3. מנחת כהנים שהיא כליל. 4. חביתי כה"ג. 5. הדם. 6. נסכים, ולר"מ דווקא הבאים בפ"ע. 7. לוג שמן של מצורע לר"ש, ולר"מ דם האשם מתירו. 8. הדם הוי מתיר: בעולה, לגבי בשרה למזבח ועורה לכהנים. 9. וכן בעולת העוף. 10. ובחטאת העוף, בשרה לכהנים. 11. בפרים הנשרפין להקטיר האימורין, ולר"ש ליכא פיגול במה שאינו ע"ג מזבח החיצון כשלמים.

2. אמרינן דפוקע איסור הפיגול מהקומץ ע"ג המזבח, משום דאם לא מתקבל אינו יכול להביא אחרים לידי פיגול. ומייתי מאי קמ"ל 1. תנינא דאין חייבין עליו משום פיגול. 2. וכן אם עלו לא ירדו. 3. ואם עלו ואח"כ ירדו אין להעלותן שוב. 4. למסקנא קמ"ל דאם משלה בהן האור יעלו, וקמ"ל דדינא הכי אפילו בקומץ שמופרד, וה"ה באבר שאיסור פיגול נותר וטמא פוקע ממנו.

3. הפסוק והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה' וטומאתו עליו ונכרתה אתי לענוש כרת לטמא שאוכל קדשים. ואופן הלימוד דאיירי בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר 1. לת"ק בגז"ש טומאתו מטומאת מת. 2. לרבי יוסי מזה שנאמרו קדשים בלשון רבים וטומאה בלשון יחיד. 3. לרבי שנאמר ואכל בלשון זכר, והכתוב פותח ומסיים בלשון נקיבה. 4. לאחרים נאמר וטומאתו עליו, למעט בשר שאין טומאה פורחת ממנו. והא דאמרינן דפורחת ע"י האור, מוקמינן להו"א ע"י מקוה, ולמסקנא בבשר שלמים או דבעינן כשהוא שלם.

4. רבא שיבח את פירושו של ר"י בר אבודימי לפסוק וטומאתו עליו, ואת פירושו של רב זעירא לברייתא מדוע נצרך לכתוב קלות וחמורות לגבי אכילה בטומאת הגוף, שאם היו נאמרים רק קלות הייתי אומר שעל החמורות במיתה, ואם היו נאמרים רק החמורות הו"א דעל הקלות פטור. ומפרשינן 1. קלות מעשר חמורות תרומה, דחינן דאכתי תרומה במיתה וכן נימא דיו. 2. בטומאה, קלות שרץ וחמורות מת, לגבי תרומה הרי תרוייהו במיתה. 3. כנ"ל לגבי מעשר, נימא דיו ויהיו החמורות בלאו. 4. למסקנא קאמר אילו נתפרשו רק דיני טומאת שרץ דבמעשר בלאו ובתרומה במיתה, נימא דכמו ששרץ הקל בתרומה החמורה במיתה כך מת החמור במעשר הקל יהא במיתה, קמ"ל דבין במת בין בשרץ בתרומה במיתה ובמעשר בלאו.

שאלות לחזרה ושינון

❧דף מג

1. מה הם המתירין (11)

2. אמרינן שע"ג המזבח פוקע האיסור מהקומץ, והקמ"ל (4)

3. מנין דקרא וטומאתו עליו בטומאת הגוף ולא בטומאת בשר (4)

4. מהם קלות וחמורות לגבי דיני אכילה בטומאת הגוף (4)

לפרטים תגובות והערות: a7653733@gmail.com