נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות התייחסה היום (שני) לפסקת ההתגברות שאושרה אתמול בוועדת שרים לענייני חקיקה, וטענה כי מדובר בפגיעה בעצמאותה של מערכת בתי המשפט.
לדבריה, "מן הראוי להסיר את פסקת ההתגברות מסדר היום הציבורי. מדובר בהצעה רעה ומסוכנת". במהלך טקס השבעת שופטים בבית הנשיא, שם נאמה הנשיאה, היא הדגישה: "הרשות השופטת נתונה תחת מתקפה בוטה וחסרת תקדים, אשר מאיימת באופן ממשי על עצמאותה ועל אי-תלותה".
"אוי למדינה ואוי לחברה שחומות הפרדה מוקמות בין רשויותיה", הוסיפה חיות. "הגישה לפיה נדרשת 'חומת הפרדה' שכזו, נוגדת בעיניי כל תפיסה מקובלת באשר למערכת היחסים אשר ראוי כי תשרור בין שלוש הרשויות במדינה מתוקנת".
"לכל אלה הקוראים להסדרת מערכת היחסים שבין שלוש הרשויות, אומר כי הסדרה כזו אין מקומה בשום אופן בחקיקה פוגענית דוגמת ההצעה הזו. בחקיקה כזו אין הסדרה ולא איזון. היא מרוקנת את חוק היסוד מכל תוכן והשימוש הציני הנעשה בבעיית המסתננים כתירוץ לחקיקתה של פסקה כזו, אף הוא אינו יכול לטשטש את משמעותה ההרסנית. הסדרת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות היא סוגיה מורכבת והרת גורל ויש על כן להתייחס אליה בכובד הראש הראוי ולקיים לגביה דיאלוג ענייני ואחראי במטרה לבנות ולא להרוס".
אחרי נשיאת בית המשפט העליון, עלתה לנאום שרת המשפטים איילת שקד, שהשיבה לדבריה והציבה עמדה מנוגדת לחלוטין בנושא, שצפוי מאחת מראשי 'הבית היהודי' שמובילה את חקיקת 'פסקת ההתגברות'.
את דבריה היא פתחה בציטוט של נשיא בית המשפט העליון לשעבר משה לנדוי: "בכל הנוגע ליחסי הגומלין בין הכנסת לבית המשפט הגיעה המדינה לפרשת דרכים. המַכְשֵׁלָה הזאת חייבת לחזור עכשיו לכנסת. אין לנו גוף אחר היכול להביע את רצון העם, ואל לה לכנסת להתחמק עוד מאחריותה ומחובתה להגיד דברה בלשון החוק, באופן שאינו משתמע לשני פנים".
שקד הוסיפה: "אתמול, לאחר למעלה מעשרים שנים, מדינת ישראל התקדמה צעד משמעותי לעבר מימוש חזונו. אני מאמינה, שבסופו של תהליך ארוך ומעמיק, כנסת ישראל תשלים את מהלך שרטוט יחסי הגומלין בין הרשויות. זהו מהלך הכרחי, שבסופו של יום, ישיב את אמון הציבור במערכת המשפט לגבהים שזכתה להם ערב נאומו של הנשיא לנדאו".
שרת המשפטים אף לגלגה על עמדת חיות: "אחת לשבוע, יוצאת בת קול ומכריזה כי מדינת ישראל צועדת אל קץ הדמוקרטיה. לעתים בשל מהלך ממשלתי כלשהו ולעתים בשל חקיקה כזו או אחרת. חייזר שינחת כאן, עלול להאמין שהדמוקרטיה הישראלית כה שברירית עד שהיא קורסת ברגע אחד. האינפלציה בהודעות אודות מות הדמוקרטיה הפכה לאבסורד, ובעיקר לכלי ניגוח פוליטי".
"צר לי לאכזב את המספידים, אך צאו החוצה והביטו. הדמוקרטיה הישראלית חיה נושמת ובועטת וחזקה יותר מכל מבקריה ומכל מספידיה. והאמינו לי, היא גם יכולה להכיל דעות ותפיסות שונות. בית המשפט היום אינו דומה לזה שהיה לפני עשר שנים. הוא מגוון יותר ואינו משקף אחידות מחשבה. בתקופה האחרונה בית המשפט התברך בשופטים בעלי תרמילי חיים שונים הנושאים על גבם מטענים ערכיים מגוונים. כשם שפרצופיהם שונים - כך פסיקותיהם שונות, וטוב שכך", סיימה שקד.
כזכור, פסקת ההתגברות, נועדה למנוע מבג"ץ לבטל חוק שלטענתו סותר את 'חוק יסוד כבוד האדם וחירותו' או חוקי יסוד אחרים.
חוקים שיאושרו לאחר פסקת ההתגברות, יתגברו על חוקי יסוד אלו ותמנע מבית המשפט העליון האפשרות לבטלו. כוחו של בג"ץ מאז המהפכה החוקתית שהוביל אהרן ברק, שבעצם "קבע" כי בג"ץ יכול לבטל חוקים, גדל מאוד במשך השנים שחלפו מאז 1992 שם החל תהליך זה, וכבר זמן רב שבימין רוצים להקטין את כוחו המדובר של בג"ץ.
