חשוב שנברר עם עצמינו איזה חשיבה עומדת מאחורי המטרה שלנו. האם אנו רואים בילדים שלנו כוח עבודה זול ולכן אנו מבקשים את עזרתם? האם אנו רוצים שהבית יהיה נקי ונעים/ נקי ומוכן לפסח להנאה האישית שלנו? לרוב המחשבה שעומדת מאחורי כל המאמץ הפיזי והנפשי שאנו משקיעים בבית בכל השנה וכמובן גם בפסח. היא למען כל הנפשות בבית שלכולם יהיה נעים ונוח לחיות בו.
כשזו נקודת המוצא שלנו המילה "עזרה" כבר בכלל לא רלוונטית. המילים הנכונות יותר הם "שיתוף פעולה" כך שיוצא שהרבה פעמים אנו מבקשים עזרה ולא נענים וזו מכיוון שאנו לא מבקשים את הדבר הנכון. הרי לא עוזרים לי לנקות את הבית לפסח. משתפים איתי פעולה וביחד מנקים את הבית לפסח. מדהים לראות איך ברגע שמשתמשים במילים הנכונות הילדים (בן/בת הזוג) מתגייסים ושמחים לפעול למען המטרה המשותפת.
כמובן שבנוסף לבחירת המילים חשוב שנשדר את המסר שלנו גם באופן שבו אנו מתנהלים. נשתף את הילדים בתכנון המקדים. נאפשר לכל אחד להגיד מה ביכולתו לעשות ומה קשה לו. נקשיב לדעתם לגבי החשוב ופחות חשוב. לדוגמא: "לדעתי אין צורך לנקות את החלונות לפני פסח – אבק זה לא חמץ" אנו לא חייבים להסכים אבל בהחלט נכון לנהל שיחה בוגרת ולהסביר את הסיבה למה לנו זה מאוד חשוב, אולי אפילו ננהל דיון סוער.
נקבע לוח זמנים ביחד, כמובן שלא נפיל עליהם את כל האחריות, נשתף ונשתתף בתסכול שמלווה את התהליך, נחשוב יחד על מה נכון להקפיד יותר במהלך השנה על מנת שבשנה הבאה יהיה קצת יותר קל.
נאפשר להם להציע רעיונות ליעול (אין כמו יצירתיות של ילדים).
ניתן כמובן לצ'פר את הילדים בסוף או במהלך ההכנות. והטוב ביותר הוא ליצור מטרה משותף לעידוד כמו לדוגמא: טיול לפני פסח. בשביל זה צריך לסיים את הניקיונות עד... מה אתם אומרים נצליח? מניסיון השימוש הנכון במילים והתנהלות משתפת. מאפשרת גם לילד בן 3 להיות שותף כפי יכולתו בעבודות הבית.
הכנות משותפות ונעימות.
מירב קליינמן מורה לשפה ותקשורת ומאמנת אישית לילדים ומבוגרים מעבירה סדנאות להורים.
]]>
