קשר סיבתי בין נכות נפשית להתפרצות מחלת הסוכרת

באותה שנה התפרצה אצלו מחלת הסוכרת והאיש פנה לביטוח הלאומי בבקשה שיכיר בקשר שבין התפרצות המחלה לבין אירוע האיבה או בקשר שבין הסוכרת לבין המתח הרב שנגרם לו כתוצאה מההליכים המשפטיים המתישים שעבר מאז האירוע ועד ההכרה בנכותו.

ב-2012 נדחתה בקשתו והוא ערער לבית הדין לעבודה. בית הדין החזיר את התיק לוועדת הערר והנחה אותה להתייחס למועד בו התפרצה הסוכרת ולקשר בינה לבין התהליך הנפשי והמשפטי שעבר האיש באותה תקופה.

במאי 2014 קבעה וועדת הערר שאין קשר סיבתי בין מחלת הסוכרת לבין נכותו הנפשית של האיש או לבין המתח הנפשי שנגרם לו בהליכים המשפטיים. הוועדה קבעה בהקשר זה שהיא מעדיפה את המלצות "ועדת רז" מ-1996 (שדנה בקשר הסיבתי בין התפרצות סוכרת לבין מצבי דחק) על פני חוות הדעת הרפואית שהגיש האיש.

בנסיבות אלה, פנה האיש שוב לבית הדין לעבודה וערער על הקביעה. לדבריו, החלטת הוועדה נכתבה בצורה לקונית ולא מנומקת, תוך ביזוי פסק הדין.

הוא הוסיף שהמלצות "ועדת רז" כלל לא הובאו בפניו ולא ניתנה לו הזדמנות לטעון לגביהן בפני הוועדה. הוא הוסיף שחוות הדעת של המומחה מטעמו נכתבה ב-2012 על בסיס מחקרים עדכניים והוועדה לא נימקה מדוע העדיפה המלצות ישנות שנכתבו 16 שנה קודם לכן.

יתר על כן, בחוות הדעת של המומחה מטעמו מוזכר מאמר המכיר מפורשות בהשפעה הנמשכת של סטרס על רמות סוכר בדם סוכרת, ויו"ר ועדת הערר אף חתום על המאמר. בנסיבות אלה, היה על הוועדה להעדיף את האסכולה שמכירה בקשר הסיבתי על פני האסכולה ששוללת אותו.

הביטוח הלאומי טען מצדו שהעדפת אסכולה רפואית על אסכולה אחרת היא שאלה רפואית מובהקת הנתונה לסמכותה הבלעדית של הוועדה ובית הדין לא מוסמך להתערב בה.

עם זאת, ולנוכח המלצת בית הדין, הסכים הביטוח הלאומי שהעניין יוחזר לוועדה ללא צו להוצאות.

הזכות להישמע

השופטת שרה שדיאור מבית הדין לעבודה בירושלים קבעה שבעבודת הוועדה נפלו פגמים מהותיים רבים, החל מפגיעה בזכות להישמע של המערער, דרך אי קיום פסק דינו של בית הדין, העדר הנמקה מספיקה ואי התייחסות למאמרים רפואיים עדכניים.

לדבריה, הוועדה לא פעלה על פי הנחיות פסק הדין הקודם ולא ביססה את מסקנותיה. כמו כן, היא טעתה כשהעדיפה את המלצות ועדת רז על פני חוות הדעת של המומחה מטעם המערער שהתבססה על מאמרים עדכניים.

בנסיבות אלה, קיבלה השופטת את הערעור. עם זאת, היא כתבה שלנוכח התלאות והגלגולים הרבים שעבר המקרה היא לא מוצאת לנכון להחזיר את הדיון לוועדה שוב.

במקום זה, השופטת מינתה מומחה לבחינת שאלת הקשר הסיבתי שבין התפרצות הסוכרת לבין המתח הנפשי בו היה שרוי המערער בשיאם של ההליכים המשפטיים ב-2001-2002. פסק הדין הסופי יינתן לאחר קבלת חוות הדעת של המומחה.

הביטוח הלאומי חויב בהוצאות של 2,000 שקל ובשכ"ט עו"ד של 4,000 שקל.

• ב"כ המבקש: עו"ד דוד פרלמן
• ב"כ המשיב: עו"ד מוניר ח'יר

עורכי דין ביטוח לאומי • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עורך דין מאיר הילל-טבול עוסק בביטוח לאומי

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.