חילופי אשמות בין משרד האוצר ועיריית י-ם

הבוקר, פתחו עובדי העירייה בשביתה במסגרתה הם מפגינים במספר מוקדים ברחבי העיר וגורים לשיבושים בתנועת כלי הרכב, בכך שהם נוסעים בצורה איטית לאורך מספר צירי תנועה מרכזיים במקביל: ציר קפלן, כביש יגאל ידין-גולדה ומנהרת הראל לכיון ירושלים.

במשרדה אוצר אומרים בתגובה לשביתה כי "המשרד רואה בחומרה רבה את השביתה הפראית והמיותרת על גבם של תושבי העיר ירושלים ואת איומי הסרק המיותרים, לפיטורי עובדים, שיפגעו בתושבי העיר ובעובדי העירייה. אנו מצרים על כך שראש העיר משתמש בעובדי העירייה כאמצעי לחץ על הממשלה. לצערנו, במקום לספק לתושבי העיר שירות משתמש ראש העיר בתשלומי התושבים כדי לממן את נוכחות עובדי העירייה בהפגנות. אגף השכר במשרד האוצר התריע בסוף השבוע כי עובדים שישבתו לא יקבלו שכר בגין יום זה".

במשרד האוצר אף פירטו את הטענות כנגד העירייה: "לצערנו, התנהלות העירייה הביאה את העיר ירושלים לתוצאות הבאות:

• ניפוח מנגנונים והכפלת תקני כוח אדם.
• שיעורי גביית ארנונה נמוכים בהשוואה לרשויות מקומיות אחרות.
• התדרדרות באשכול החברתי כלכלי מאשכול 4 לאשכול 3.
• קיטון בהכנסות מגביית ארנונה משנה לשנה.
• הגדלת הגרעון העירוני, שכוסה על ידי הממשלה מ-230 מלש"ח בשנת 2013 ל-800 מלש"ח בשנת 2017.

במשרד האוצר טוענים בנוסף כי למרות התנהלות העירייה, הממשלה מסייעת לעיר ירושלים במיליארדי שקלים. בין היתר באמצעות השקעה בתוכניות התחבורה העומדות על 20 מיליארד ש"ח בכבישים והסעת המונים. במטרה להעצים את איתנות העיר, הממשלה אישרה בעשור האחרון תכניות פיתוח כלכלי בתיאום עם העירייה בהיקף של 2.5 מיליארד ש"ח. בשנת 2016, העביר האוצר חצי מיליארד ש"ח למימון אגפי העירייה ופעולותיה.

"במסגרת הדיונים על מענק הבירה לשנת 2017, הובהר לעיריית ירושלים כי הסיוע התקציבי המיוחד לעיר, שהוכר על ידי משרד האוצר, יעמוד על סך של 525 מלש"ח – לעומת סך של 499 מלש"ח שסוכם בשנה שעברה. כלומר גידול של 5% לעומת שנת 2016", אומרים באוצר.

"משרדי האוצר והפנים בשיתוף עם השלטון המקומי, הצליחו במאמצים רבים ובעבודה שיטתית לאורך זמן, לצמצם את הגירעונות שהיו בעבר בתקציבי השלטון המקומי וכך לשפר את איתנותו הכלכלית של השלטון המקומי ואת רמת השירות לתושב. כך ניתן לדוגמא לציין רשויות כגון באר שבע, בני ברק ועוד, שאופיינו כרשויות עם אתגרים משמעותיים ביותר, שהשכילו להבין שפיתוח כלכלי והתנהלות מקצועית משמעותה גידול בהכנסות עצמיות, צמצום גירעונות ושיפור רמת התושב ולא המשך הישענות על תקציב המדינה והתנהלות כספית בזבזנית", נכתב בתגובה הארוכה של האוצר.

במשרד האשימו את העירייה כי "לאור השקעות חסרות התקדים שבוצעו בעיר ירושלים על ידי הממשלה, תפקודה של העירייה והשירותים הניתנים על ידה היו צריכים להשתפר לאורך זמן, בדומה לשאר הרשויות המקומיות. לצערנו, הועמקו הגירעונות התקציביים של העירייה, האשכול החברתי כלכלי ירד והסתמכות העירייה על תקציבי הממשלה רק הלכה והתגברה. לאור ההשקעות הגבוהות והצעת הממשלה להעמיד סיוע של למעלה מחצי מיליארד שקלים לכיסוי גירעונות העירייה, אין כל מקום לשביתה".

"אם העירייה תחליט על השבתת העיר בכל זאת, נפעל בכל האמצעים העומדים לרשותנו, כדי שאזרחי ירושלים לא יפגעו", מאיימים במשרד האוצר. "בהתאם לחוק, התנהלות תקציבית גרעונית לאורך זמן, מחייבת את שר הפנים למנות לרשות מקומית חשב מלווה, שיפקח על התנהלותה ותפקודה של הרשות וימנע בזבוז כספי ציבור".

בעיריית ירושלים מיהרו אף הם להגיב לתגובת משרד האוצר:"צר לנו שמשרד האוצר עסוק בספינים תקשורתיים שקריים במקום בחיזוקה של ירושלים. אתגריה של בירת ישראל הם אתגרים לאומיים והם אינם צריכים לבוא על חשבון תושבי ירושלים. בזמן שכל שאר הערים הנתמכות על ידי המדינה מקבלות מענקי איזון מהמדינה, נקבע בחוק כי ירושלים זכאית למענק בירה אותו מונע השנה האוצר מירושלים משיקולים זרים. בניגוד לשקרי האוצר, בכל תקופתו של ברקת אין כל גירעונות לעיריית ירושלים והיא אף זוכה בפרסים ממשרד הפנים על ניהולה הפיננסי התקין ומתנהלת בשקיפות מלאה".

עוד נמסר מהעירייה כי "ראש העיר מסרב בתוקף לדרישת האוצר להגדיל בכל שנה עוד ועוד את הארנונה שמשלמים תושבי ירושלים, הגבוהה ביותר בארץ, ולפגוע עוד בשירותים לתושבים וסבור כי בשל מדיניות זו של האוצר התדרדרה ירושלים במשך שנים רבות".

"צר לנו כי האוצר מסתיר מהציבור מספר עובדות מהותיות:

• הממשלה מחייבת את ירושלים להעניק פטורים מארנונה בהיקף של כ-700 מיליון ₪ שגדלים משנה לשנה בקצב מואץ ומשרד האוצר לא מעביר על כך לעירייה כל שיפוי. המשמעות היא עוד פגיעה בשירותים לתושבי ירושלים והרחבת העוני במקום צמצומו.
• מספר עובדי הרווחה בירושלים על כל תושב עני הם עשירית מת"א.
• מספר עובדי התברואה בירושלים על כל לתושב הוא חצי מאשר בת"א.
• תקציב השירותים לתושב בירושלים נמוך ב25% ממוצע הערים הגדולות ובחצי מת"א.
• בירושלים חסרות 3,800 כיתות לימוד כבר עשרות שנים והאוצר מסרב לתקצב את בנייתן. העירייה גייסה בעצמה הלוואה של מיליארד ש"ח לבנייתן אך גם לכך לא קיבלה אישור מהממשלה", פירטו בעירייה את הטענות כנגד האוצר.

"למאבק באוצר על עתידה של ירושלים שותפים רבים בהם עובדי העירייה, ההסתדרות, וועדי ההורים, המינהלים הקהילתיים ברחבי העיר וכל אוהבי ירושלים. על משרד האוצר להחליט אם הוא רואה בירושלים החצר האחורית של מדינת ישראל בזמן שאויבינו מנסים גם הם להחלישה, או בירה מובילה שיש לתת רוח גבית למגמות החיוביות המאפיינות אותה בשנים האחרונות בתחומי התרבות, החינוך, הפיתוח הכלכלי והתעסוקה. על ירושלים להיות מעל לכל שיקול אחר", נכתב בתגובת העירייה.

כזכור, החל מהבוקר (ראשון) יושבתו כל שירותי העירייה ברחבי העיר, למעט מערכת החינוך שתפעל כסדרה.

בשעה 8:30 נערכה באולם מועצת העיר אסיפת מחאה של "מטה המאבק למען ירושלים" בה פורטו המשמעות של אי העברת התקציב לירושלים: פיטורי עובדים רבים, החזרת ירושלים אחורה ופגיעה קשה בשירותים הניתנים לתושבי העיר. בשעה 10:00 יערכו העובדים צעדה והפגנה של עובדי ותושבי ירושלים מול ישיבת הממשלה.

מהמשטרה נמסר כי "בשעה זו מתקיימת מחאת עובדי העירייה במסגרתה מפגינים עובדי עירייה במספר מוקדים וחלקם גורמים לשיבוש תנועת כלי הרכב בכך שהם נוסעים בצורה איטית לאורך מספר צירי תנועה מרכזיים במקביל : ציר קפלן, כביש יגאל ידין-גולדה ומנהרת הראל לכיון ירושלים. שוטרי אגף התנועה מכווינים התנועה בצירים אלו. באמצעותכם לציבור הנהגים לנסוע בדרכים חלופיות".