מכתב לשפרה אחותי הגדולה, מאת: אחותך העוקפת

"יכולתי לשבת בבית, כרווקה מתבגרת, מחכה שיגיע תורי להינשא אחריך, לראות את חברותי נישאות זו אחר זו ואני עדיין מחכה" רבקה מודה לאחות הגדולה • מכתב מיוחד ומרגש (שידוכים)

|
15
| כיכר השבת |
(צילום: shutterstock)

לשפרה אחותי הגדולה,

אני יושבת בשעת לילה מאוחרת וכותבת לך או לעצמי את אשר על ליבי,

מילים שנמצאות בפנים, אך משום מה לא מצאתי הזדמנות לומר לך אותם.

הערב כאשר דיברתי איתך בטלפון, סיפרת לי על פגישה מאכזבת, אליה מגיעים עם כל כך הרבה תקוות וחוזרים עם כל כך הרבה אכזבות, על החלטה שאולי אחרי עשר שנים של ניסיונות עדיף לא להמשיך לנסות כי כל פגישה רק מורידה את טיפת המוטיבציה שנשארה.

כל כך הזדהיתי איתך וניסיתי להרגיש מה את עוברת. אבל את לא נתת יותר מידי לבכות את המצב אלא התחלת לשאול על הילדים המתוקים שלי, על אפרים, הילד שאת הכי אוהבת בעולם, והוא, שמרגיש אהבה ידע להגיד את שמך לפני שידע להגיד "אבא" או "אמא". סיפרת לי שקנית לו בגד יפה והתעניינת מתי נבא לבקר ושסבתא וסבא כבר מתגעגעים.

ואני, לאחר שסיימתי את השיחה, הסתכלתי על שני ילדי הקטים, על הבית החמים והנעים שלנו, על ארוחת הערב שעל הכירה, והבעל שעוד מעט מגיע מהכולל.

וידעתי שהכל קיבלתי במתנה - ממך.

יכולתי לשבת עכשיו בבית ההורים, רווקה מתבגרת, מחכה שיגיע תורי להינשא אחריך, לראות את חברותי נישאות בזו אחר זו ואני עדיין מחכה.

יכולתי לאחר כמה שנים של המתנה לקבל ממך אישור להיפגש, אבל אז כבר היה יכול להיות מאוחר וקשה מכדי להתחיל עם נתוני פתיחה טובים כמו בגיל צעיר.

הייתי יושבת בבית ורואה את הורי אוכלים את ליבם עליך ועלי ועל שני אחינו הנוספים שהתחתנו אף הם בזכותך ולולא את היינו חוברים לרביעייה רווקה ומתבגרת.

אבל את במידותיך הנעלות לא נתת שאף אחד ישלם על הניסיון הקשה שאת עוברת, את זו שעמדת על כך שאני חייבת לשמוע הצעות שידוכים על אף שלא הגעתי לגיל מבוגר ואני הרגשתי שאני מוכנה לחכות עוד קצת. את זו שפנית בשבילי ועדכנת את כולם שאפשר להציע לי הצעות.

כשאנו מגיעים לבקר את סבא וסבתא, את זו שדואגת לפנק את כולם. תמיד את אומרת "כשאני רואה אתכם ואת הקטנים המתוקים האלה, אני לא יכולה לחשוב שיכל להיות מצב שאתם הייתם עדיין יושבים בבית וכל הקטנים האלה לא היו".

אסיים במשפט שאת תמיד אומרת "הלוואי ויכולתי ללכת לכל אמא שיש לה בת מתבגרת בבית, והיא כדי לשמור על כבודה ורגשותיה של אותה בת, מחליטה על גורלם של שאר אחיותיה ואחיה ומונעת מהם להקים בתים בישראל. ולפעמים, לא רק שהם מפסידים מן העולם הזה, לפעמים, היא מפסידה בשבילם גם מחיי העולם הבא, כי כבר לא יוכלו להקים בתים של תורה".

ממני באהבה,

אחותך הקטנה,

רבקה

בשיתוף אתר 'תובנות בענייני שידוכים'

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
תוכן שאסור לפספס

15 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

7
אז אני האחות הנעקפת, ומאז כתיבת המכתב נישאו עוד כמה מאחי הקטנים ברוך השם. אני מסכימה עם התגובות של כולם, רק בפורפורציה הנכונה. אכן אף אחד לא מינה את האחות הגדולה לאחראית על התחתנות אחיה הקטנים, וזו אכן גישתי ודעתי. יתכן גם שהמקור הוא מלבן הארמי... זה לא העניין, אי אפשר להתעלם מהבושה ואי הנעימות שעוב
6
מי מינה את האחות הגדולה להיות אחראית על השידוכים של אחיותיה הקטנות? היחיד שקבע את זה כמנהג היה לבן הארמי, שלא נתן את הצעירה לפני הבכירה. הזוי שמישהו מודה על כזה דבר בסיסי, זה כמו להודות לה על זה שהיא נתנה לה לעבור בבית מחדר לחדר.
אך יש הבדל בין "לא יעשה כן במקומינו", תוקף של מנהג, ובין איסור חמור.
5
עקפו אותי יותר מאחות. מאוד תלוי איך מתנהגות ומה מרגישות העוקפות. אין כללים. כאשר מתנהגים טבעי, ומבינים שזה אילוץ כואב, מילא. כאשר מתנהלים בסוג של מבט ממעל, סקירת נכסים(הבית שלך וכו') ותודות על "התפקיד" החדש כסבתא, זה מקומם. כל המכתב צועק "תראי, אני יותר הצלחתי, אז תודה לך". כולו הלל ותשבחות לכמה ש
תוכן שאסור לפספס

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות