האם סגולות עוזרות בשידוכים?

נתחים רבים של חיינו מוכתבים ומושפעים מאופנות חולפות, ואין היא (האופנה) פוסחת על נתח זה של סגולות.

בכל תקופה ניתן לשמוע מכל מי שנשמת חיים באפו, שירות ותשבחות, הלל וזמרה לסגולה הפופולארית העכשווית, אשר הצילה חיים, פקדה עקרים, טובה למבחנים וכמובן לזיווג. וכבר ימנה המקלס את כל רשימת המאורסים שנרשמו בעיתון ויטען בתוקף כי היא שעמדה להם ואין זולתה.

יתכן שכן, אך כיוון שאין אפשרות להוכיח מה היה קורה ללא השימוש בסגולה, הרי שנהנית הסגולה מן ההפקר וזוקפת לזכותה דברים הרבה.

מהי סגולה?! במקורות אנו מוצאים את הסגולה כדבר חמדה, אוצר יקר וכך משמעותה היחידה בכל הפסוקים בהם היא מופיעה.

מאוחר יותר, אנו מוצאים את הרמב"ם בפירושו למשניות משתמש במילה זו במשמעות של: אמצעי יעיל, סגולה מל' מסוגל. כלומר, באה משמעות המילה ואומרת: הפעולה הקרויה בשם זה מסוגלת לגרום ל... וזה המפתח וזו הטעות, כי סגולה אינה הבטחה, סגולה אינה אלוקים, אשר לו הסמכות היחידה להבטיח ולו הסמכות היחידה לזקוף לזכותה תוצאות.

אשרי המתפלל ואינו רודף אחרי סגולות

ברגע שבנ"א מתייחס לסגולה כאל הבטחה, נוצר בקע בחומת האמונה בה'. ההתייחסות להבטחה במקומותינו היא כאל משהו בטוח, ואם סגולה היא משהו בטוח, מדוע ישים אדם מבטחו בגורם נוסף?! בלא לשים לב, הביטחון מופנה אל הסגולה, אבל, ביחס לתוצאה ישנו איזה טשטוש, באם הסגולה פועלת את פעולתה, הרי שיש לה עדנה, אך אם היא מכזיבה, ניתן למצוא את אותם אשר אמונתם באלוקים מתערערת עקב אי פעילותה של סגולה אשר יתכן כי אין דעת המקום נוחה הימנה.

וכאן נכנסים לתמונה, האלמנטים של סוג הסגולה ומקורה, סגולה שיש לה מקור מוסמך ומקובל להיותה מסוגלת לדבר מסוים, אכן היא מסוגלת, אך סגולה שאין מצליחים להגיע למקורה והיא נחלת העם מאיש לרעהו יש לחשוש. אם בסגולה המורכבת מתפילה עסקינן, הרי זה משובח אם כי נטול ערך סגולי. אך אם פרטי הסגולה נוגעים למעשים משונים, למנעולים, מפתחות, לחשים, שקיות מלח, בוץ עפר ועוד כנ"ל מרעין בישין, זו יכולה להיות עבודה זרה ממש.

מקובלנו מדורי דורות כי תפילה, היא סגולת הסגולות לכל דבר ועניין, גם אם אינה מורכבת מ-X ימים וגם אם אינה מתרחשת ב-Y.

אשרי המתפלל ישירות לַמקום ואינו רודף אחר סגולות בִּמקום.

בשיתוף אתר 'תובנות בענייני שידוכים'