תקופות לחץ מאופיינות בעליה דרמטית של שמועות וחדשות כזב. ההודעות הם במגוון נושאים בהתאם לרוח התקופה, כך שבמהלך מבצעים צבאיים, השמועות עוסוקת בנושאים ביטחוניים ואילו כשבכותרות נמצאת מגיפת הקורונה, הפייק ניוז יעסוק בנגיף, בחיסונים ובהגבלות.
הודעות על מקרים ואירועים שלא היו ולא נבראו מועברות בקבוצות הוואטסאפ השונות ומהן, מפה לאוזן. המכנה המשותף הוא שמדובר בידיעות המפיצות פחד וחשש מדברים רעים האמורים להתרחש או מדברים שאמורים להזיק לנו, כאשר ככל שהאופציה היא רעה יותר כך היא תופץ בתפוצה רחבה יותר. בחלק מהמקרים הוזכרו בהודעות עובדות נכונות חלקית או לפחות הוזכרו דמויות האמורות לתת "אמינות" לידיעה.
הנתון המפתיע הוא שהודעות תפוצה הזכורות לנו ממלחמות קודמות מועלות מהאוב וחוזרות אל קבוצות הוואטאפ בכל מבצע צבאי, וכך גם בקורונה, הפחד והאימה של הגל הראשון שהועצמו בכל מיני הודעות כזב, עושים את דרכם למכשירי הסלולר בכל התפרצות מחודשת של הנגיף.
לדוגמה, כשבדקתי בעבר הודעה ששלחה אחותי בקבוצה המשפחתית תחת הכותרת: "כך החמאס יודע איך לכוון את הטילים", גיליתי שזה מיחזור של הפחדה שפורסמה כבר 2012 במהלך מבצע עמוד ענן ומידי פעם חוזרת. זו הפחדה ריקה מתוכן כמובן.
ידיעות נוספות שזוכות לעדנה הן על "תפוזים מורעלים מעזה", "דוגמיות בושם המחולקות חינם ע"י מחבלים ומכילות רעל קטלני" וכמובן טחינה שעל פי הידיעה השקרית "מכילה חומרים מסרטנים ותומכת במחבלים".
שמועות אלו גורמות לבהלה וללחץ נפשי מיותר. הן גורמות לאנשים שלא לקחת טיפולים רפואיים נצרכים או רפואה מונעת בטוחה והכרחית. כמו כן היא גורמת לצעדים קיצוניים. ידועים מקרים רבים על נזק לרכוש וחיי אדם, כמו מקרה של שריפת מבנים מהחשד שמוטמנות שם אנטנות פולטי קרינה מסוכנת. ומקרה בו נרצחו בהודו מספר בני אדם לאחר שפורסם עליהם מידע כביכול הם חוטפי ילדים. אגב, בהודו כל שנה נרצחים עשרות (!) אנשים בשל הפצת שמועות מסוג זה.
אך הנושא שעכשיו בכותרות הוא נושא הקורונה והחיסונים והפייק ניוז הגדול שמופץ ברשתות בידי מתנגדי החיסונים.
איצ'ה ג'ליטובסקי, מי שמנהל את קו המידע של משרד הבריאות עבור המגזר החרדי, מספר כי "הציבור החרדי מונה למעלה מ-280,000 איש שאין להם רדיו, עיתון ואינטרנט, אליהם אנו מוסרים את המידע הרלוונטי, ובעיקר מסבירים את מה שקורה בזירת קרב הקורונה האמיתית".
אתה מדבר הרבה על הפצת שמועות ופייק ניוז. מי הם האנשים ומה האינטרסים שלהם?
"דרג 'ההנהגה' מחולק לשניים. בחוד הפירמידה עומדים קומץ הזויים ותיקים שחלקם היו בעלי מעמד ואחרי מהפך - לעתים חיובי - איבדו את היוקרה ממנו נהנו, דבר שתרם לנטייתם הקיימת ממילא, להיות אנטי ממסדיים קיצונים יותר, ואימצו הזיות משונות שגורסות שהאזרח נרדף ע"י מעצמת-על עולמית אכזרית - והם אלה שרוצים לחסן אותנו ולשלוט בנו.
"הדרג השני מורכב ממתנגדי ממסד תמימים, להם קל למכור חלקים שונים מתיאוריית הרדיפה והמזימה. יש לדוגמא מישהו שמקיים התרמה בקווים ומוכר "זכויות בהצלת נפשות", חלקם מוכרים "תרופות" פיראטיות, ויש גם כת עשירה מאוד בשם "הסיינטולוגים" שמשקיעים הון רב בהסברה נגד החיסונים".
למה אתה אומר עליהם "הזויים"?
"דיברתי עם כמעט כל מתנגדי החיסונים המובילים. לא מצאתי בהם אחד שאין לו דעות משונות לחלוטין - למרות שרובם יודעים להסתיר זאת בשיחות פומביות. אם זה צ'יפים, "הבונים החופשיים", האחר עם "כוכב נבירו" שכמעט התנגש בעולם ובסוף זה נדחה שוב ושוב למועד שמתקרב תכף. רובם מאמינים שקהילות גדולות מקבלות תמורה ושגדולי המנהיגים "לא יודעים" מה קורה, שנותנים שוחד למנהיגי קהילות על התחסנות ושרוצחים בבתי החולים".
אתה יכול לתת לי דוגמאות ספציפיות?
"האמת? אני מתבלבל ולא יודע מאיפה להתחיל. יש מאות כאלה. הנה 3 ששלחו לי לאחרונה. באחד נטען בשם מנכ"ל 'בוני עולם' הרב שלמה בוכנר, כביכול, ש'החיסונים הרגילים גורמים לפגיעה ב-40% מהפוריות וחיסוני הקורונה יפגעו עד ששלושה ארגוני בוני עולם לא יספיקו לטפל בבעיה". הדברים אינם סטייה מן האמת, אלא שקר המצריך חוש דמיון מפותח מאוד.
"במקרה אחר פורסם שמטושי הבדיקות מסרטנות, פורסם בשם האדמו"ר רבי דוד אבוחצירה, שכביכול אמר שאין צורך להתחסן, וכן הובאו שמות נפטרים רבים "מהחיסון", לדבריו, ובני המשפחה ההמומים פנו אלינו או אנחנו אליהם להעיד שנפטרו דווקא מהקורונה או ממחלה אחרת".
אתה מזהה שאנשים נבהלים מההפחדות האלו?
"השבוע היה המקרה האחרון מבין עשרות כאלה: מתקשר אברך מהיישוב אחיסמך וביקש לפרסם לתפילה את שם חברו ששמע בקו מסוים על "הסכנה בחיסונים", בדגש על הוראה כביכול בשם הרב צדקה שליט"א ורבנים נוספים שלא הורו בעניין החיסונים - לנהוג ב"שב ואל תעשה" ואין להתחסן. האברך כבן 30 האמין, נדבק בנגיף, הורדם והונשם לפני שבוע וכולי תקווה שבעת פרסום הכתבה מצבו כבר לא יהיה קשה מאוד... בתור שכן של הרה"צ רבי משה צדקה שליט"א הלכתי פיזית לבית הרב, וחיברתי את השיחה לבן ביתו ויד ימינו של הרב שסיפר שזה לא המקרה הראשון (אחד מהקודמים גם אני מכיר) והוא כמובן הבהיר בכאב שהרב הורה שוב ושוב לא לפסוק בשמו כי 'אינני רופא וח"ו להורות בלי להבין בזה'.
"אחרי ראש השנה, אלמנה התקשרה אליי בשיחה אנונימית זמן קצר לאחר פטירת בעלה הצעיר, והיא סיפרה שבין שיחותיו האחרונות לפני האשפוז הופיע קו פופולארי נגד החיסונים - אותו היה רגיל לשמוע. רק בהמשך השיחה הבנתי במי מדובר, אחרי שחשפה פרטים על "תרופות" שנטל בעקבות המלצת אותו מתנגד חיסונים ידוע, ולכן נמנע מטיפול רפואי. יש רבים מאוד כאלה, חלקם פנו לגדולי הרבנים שהעלו אפשרות להורות למשפחות להגיש נגדם תביעות במטרה למנוע את שפיכות הדמים".
איך אתה מתמודד עם זה והאם זה עובד?
"אני מפרסם את הקול השפוי, חושף שקרים, מתעמת עם מפיצי פייק בדיונים המוכיחים את עומק העיוות השכלי שלהם. מרבית המאזינים חכמים ומסיקים מסקנות. אך לא כולם רצים מיד להתחסן. התהליך מבשיל בהדרגה. להילחם חזיתית זו עבודה קשה מאוד".
אתה רואה שזה קורה יותר במגזר החרדי?
"ככל שהקהילה קטנה ומבודלת יותר, קל יותר לנצח את דעת הקהל עם דעות משונות ורגעיות ככל שיהיו. כפי שרואים גם במגזר הבדואי שחי בחמולות סגורות - שם רק ראשי החמולה והרופאים מתחסנים, וגם בכל קבוצת עולים דוברי שפה זרה".
תכלס, אם הגיע לאוזני שמועה - איך אני יכול לבדוק אותה?
"תחילה - חזקה שמידע נגד החיסונים כוזב, ב-80% מהמקרים, וגם אינו רלוונטי מספיק כדי לשנות החלטה מצילת חיים - להתחסן. אם בכל זאת יש מקרה שספק אם אמין וצובר תאוצה, צריך לחפש את הגורם הקרוב ביותר לסיפור. רופא, קרוב משפחה ממעגל ראשון. אשמח אם קוראי האתר יפנו אלינו עדויות אישיות משמעותיות למידע כוזב שיש צורך לפרסמם ולמנוע סכנת חיים".
• • •
בהמשך לבדיקה שלי בנוגע לתופעת הפייק ניוז נתקלתי בפרסום של חברת מקדונלד'ס אשר פרסמו הודעה חריפה נגד שמועה שפורסמה נגדם. כאשר בדבריהם נכתב: "לידיעתכם הפצת פייק ניוז ברשת מסכנת אתכם בדיבה. מקדונלד'ס נותנת לחיילים וכוחות הביטחון הנחות והטבות כבר יותר מ-25 שנה וכמובן שמקדונלד'ס לא תורמת כסף לחמאס".
במהלך התחקיר סביב אותה ידיעה שקרית הגעתי לאתרו של חנן כהן. אתר נהדר בשם 'לא רלוונטי' שמאז 2002 כבר עוסק בתחום. מתברר שלא רק שמדובר בשקר מוחלט, זה אף משעשע. מקורה של הידיעה בכלל במלזיה בשנת 2004 במהלך מבצע "צוק איתן". באותה תקופה הייתה במדינת מלזיה המוסלמית קריאה להחרים את מקדונלדס בגלל שהיא תומכת בישראל. מקדונלדס שם הודיעו שהם לא תומכים בישראל אז כאן מישהו "חכם" הבין שמקדונלדס תומכת בחמאס. (הבנתם את ההגיון?!).
בשיחה עם "מגזין כיכר", מספר חנן כהן על הדרך שעשה בתחום: "לפני שנים רבות קיבלתי הודעת מייל שמחפשים נעדר, ולא היה כתוב מה קורה עם זה. היה מספר טלפון והתקשרתי בחשש לשאול מה קורה. והאבא ענה שהבן ז"ל טבע בכנרת. המקרה גרם לי לזעזוע, פתאום הבנתי את משמעותם של שמועות והחלטתי לנסות ולפעול בנידון.
"ההודעה הראשונה שפרסמתי באתר הייתה על אימייל שמחפשים תרומת דם לחולי סרטן והתברר לי שבכלל לא צריך, כי הוא נפטר".
למה שמישהו יפיץ כזה אימייל?
"לדעתי האימייל הזה התחיל כדבר אמיתי, כתרומה לילדה קטנה. אבל כמו שקורה הרבה עם שמועות. שמועות משתנות ועוברות מוטציות. אנשים, חלקם נשמות טובות, מחליטים לשנות כדי שיהיה יותר תפוצה כי הם לא חושבים שזה יזיק".
בעצם הרמת את הטלפון ובדקת שזה נכון, לא איזה בדיקה מסובכת ומורכבת כמו שאולי היינו חושבים שצריך לעשות?
"נכון, אולי תופתע, אבל בדרך כלל זה ככה. רוב הידיעות שרצות הן ידיעות שמתורגמות משפות זרות. הדבר הראשון שאני עושה כשאני מקבל ידיעה חדשה, זה לבדוק באתרים בינלאומיים לבדיקת עובדות. ששם אפשר למצוא את המקור. זה נכון שיש מקרים מסויימים שאי אפשר למצוא מקור, אבל להיות חשדן זה השלב הראשון".
יש מקרה בו אני קלטתי על משהו שהוא לא נכון. בא אדם למכור צמידי אנרגיה בכולל בו למדתי, הוא דרש המון כסף על הצמידים שבאמת היו מרשימים עם חוברת הדרכה וקופסה מהודרת. בחוברת היה מוזכר שמו של רופא מנהל מחלקה מבית החולים קפלן - ואני התקשרתי לבית החולים קפלן כדי לברר, והתברר שלא היה ולא נברא...
"נכון. לפעמים רק צריך להרים טלפון, אבל הנקודה העיקרית היא שצריך להרים את הטלפון. הכל מתחיל בזה שאנשים רוצים להאמין בדברים. לדוגמה אין מה להתווכח עם אנשים שמאמינים במשהו. אתה מאמין כי אתה רוצה להאמין בידיעה ובסמכות שאמרה לך את העובדה. הרגע שבו אתה מפקפק, הוא הרגע שבו כנראה תבין שזה לא אמת.
"הנה, בדוגמא של הצמיד שנתת. אנשים מאמינים בצמיד כי הם רוצים להאמין לו. מה גרם לך לבדוק את זה, לבדוק האם קיים מנהל מחלקה? הפקפוק שלך בצמיד האנרגיה. כך שהאמת לא רלוונטית אם מקבל ההודעה לא מעוניין בה".
ואם נשליך את הרצון להאמין לגבי השמועות?
"יש כל מיני שמועות, וכל מיני סיבות להפיץ אותם. סיבה ראשונה, היא חיזוק התחושה הקהילתית. זה שאנשים מעבירים שמועות מאדם לאדם ומטלפון לטלפון נותן להם להרגיש חלק. נותן להם להרגיש משמעותיים.
"זה מחזק את הקהילתיות והערכים שהם מאמינים בהם. את תחושת השייכות לקבוצה מסוימת. זה לא קשור לתוכן עצמו ואם הוא בכלל קרה. העובדות פחות חשובות.
"סיבה שניה לשמועות קשורה לביטחון האישי. נניח ביטחוני - 'יש דוגמיות בושם מורעלות'. בכל פעם שיש מתח ביטחוני עולה השמועה הזו, והתפוזים עם המחלות והטלפונים שמגיעים מעזה. הכל קשור לתחושת הביטחון האישי וחיזוק תחושת החירום.
"סיבה שלישית היא הנושא הבריאותי. זה הדבר שהכי חשוב לנו ולכן השמועות רצות. כשאדם שולח לחבר שלו עיצה, אזהרה או טיפ בריאותי הוא אומר לו: אני רוצה לעזור לך ולדאוג שתהיה בריא, ואתה כמקבל המסר שמח שדואגים לך. זה לא בא מרוע, אלא מרצון לעזור.
"סיבה נוספת היא הפצת שמועות כדרך להתמודד עם קושי. קח לדוגמא שמועה פופולרית של לבונה לריפוי קורונה. עכשיו מה העניין - החברה החרדית הייתה לה בעיה להתמודד והיה נוח שיהיה פתרון שגם מתחבר ללבונה בבית המקדש. פתרון שעוזר להתמודד עם המצב שלא מחייב אותנו ללכת להיבדק או לשנות מההתנהלות שלנו".
עצוב, זה גם מתכתב עם ידיעות שבחלקם היו מוטות בנוגע לזלזול ולרשלנות שהייתה בבית החולים. אגב, אם אנחנו כבר מדברים על קורונה. תחום הקונספירציות שמניב הרבה מהשמועות, מה יש לך להגיד לגביו?
"תראה, תאוריות קונספירציה זה נושא מאוד מעניין וגם אי אפשר להתווכח איתן בעובדות, אבל אפשר לומר שהייתה הצלחה בהתמודדות איתם, עם נתוני המתחסנים אי אפשר להתווכח".
דיברנו על המניעים של מפיצי השמועות. אבל יש גם מקרים של גופים גדולים שמפיצים שמועות…
"אתה עושה טעות נפוצה. חשוב שנעשה הבדלה בין שמועות לבין פייק ניוז. פייק ניוז זה לא שמועות. פייק ניוז זה שימוש בשמועות בשביל להפיץ פייק ניוז. מוכרים מקרים רבים מהעולם שגופים הפיצו ידיעות כזב במטרה מסויימת. כאן בארץ מנגנונים פוליטיים בישראל הם הגורמים הגדולים ביותר לפייק ניוז".
תן דוגמה…
"'הערבים נוהרים לקלפיות באוטובוסים', זו הפצת שקר מכוונת בשביל לגרום לתוצאה".
שוב, חשוב לי לחדד את ההבחנה בין פייק ניוז לשמועות, זה לא ממש ברור לי. אם החמאס מפיץ מידע לא נכון, זה לא שמועות?
"אני אתן לך דוגמה איך נולדת שמועה. סיפור אמיתי. היה תקופה שבאופן סטטיסטי מתו הרבה ילדים ממוות בעריסה. אישה אחת שמעה מדוד שלה שהיה עובד בסופר פארם שהמנהלת ביקשה מאחת העובדות שתזיז את הבמבה ממדף מסוים. אותה אישה עשתה את ההקשר בראש, שאם ביקשו להסיר במבה מהמדפים זה כנראה בגלל שזה גורם למוות בעריסה, אז התפרסמה הודעה ברשתות החברתיות שעומדת לצאת הוראה ממשרד הבריאות ושבנתיים כולם צריכים להפיץ.
"אגב. יש כאן עוד תהליכים שגורמים לכך שהערוץ של הפצת השמועה הוא מהיר. האנשים מרגישים צורך להפיץ, כי במקומות הרשמיים לא יעדכנו את זה. הם חייבים 'להציל' את המצב. יש את ה'אנחנו' ו'הם'. ולכן 'תעבירו לכולם'".
מה הם כללי האצבע לזהות שמועות?
"אין כללי אצבע, צריך לעודד אנשים להיות חשדנים. אם אתה חשדן ומפעיל ביקורת כבר עשית תשעים אחוז מהדרך כי כל מה שצריך זה לכתוב את אותם מילים מהשמועה בגוגל ומהר מאוד תגלה את האמת.
"זה מחזיר אותנו לשאלה ששאלנו בהתחלה, האם אתה בכלל רוצה לדעת את האמת? לפקפק בסמכות שאמרה לך את אותה ידיעה?".
לסיכומם של דברים, אל תאמינו להודעות לא מזוהות שקיבלתם, תפקפקו בכל הודעה מוזרה, תבררו לבד - מה נכון ומה לא, והכי חשוב, עצרו את הפצת הפייק והשמועות, ואולי ככה תזכו גם להציל חיים.