ארגון הטרור חיזבאללה בלבנון - באמצעות ערוץ הטלוויזיה המזוהה איתו, אל־מיאדין - הצליח לאחרונה, כזכור, לראיין כמה בכירים ישראלים לתכנית "מה שקרה ב־2006" לרגל עשור למלחמת לבנון השניה, בהם שרי החוץ והביטחון לשעבר ציפי לבני ועמיר פרץ, ובכירי צה"ל במיל. עמוס ידלין ואיל בן ראובן.
הדבר נעשה בתרמית בוטה, כשהבקשות לראיון הוצגו כ"צילומים עבור הטלוויזיה האיטלקית". אך מי שלקח באופן קשה ביותר את המעשה של ערוץ הטלוויזיה, הוא המרואיין תומר וינברג, מי שנפצע ברכב הסיור שממנו נחטפו חיילי צה"ל אלדד רגב ואהוד גולדווסר - החטיפה שהביאה לפרוץ המלחמה. בינתיים, הכתב שראיין את האישים המוזכרים הספיק לטעון שנפל בעצמו קורבן להונאה של הארגון.
אבל הבוקר (רביעי), מביע תומר את תסכולו העצום מהמעשה, בפוסט שפרסם בדף הפייסבוק שלו: "מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני מתרחק מהתקשורת, כמה זה עושה לי רע. כתב איטלקי מתחזה רדף אחריי במשך כמה חודשים על מנת לקבל ממני ראיון לתוכנית שכביכול אמורה להיות משודרת באיטליה לקראת 10 שנים למלחמת לבנון השנייה. אותו כתב איטלקי אפילו הציע לי כסף. 2000 דולר או יורו, לא זוכר. כמובן שסירבתי. אמרתי לו שמצפונית אני לא מסוגל לקחת כסף על דבר כזה. אז הוא עבר לשיטה אחרת: הוא אמר שחייבים שהעם האיטלקי יבין גם את הסבל של העם בישראל, שגם הצד הזה ישמע. אני חושב שפה הוא הצליח ללכוד אותי".
"הוא נתן לי לצפות בסרטון החטיפה בעוד הוא מצלם אותי. זה שבר אותי ולא יכולתי להמשיך. לא תיארתי לעצמי שהכול שקר והחומרים ילכו לחיזבאללה", מתאר וינברג. והוא ממשיך: "אני חושב שכל בר דעת יכול להבין שעם כל הטראומה והחרדות שלי, לא הייתי מכניס לביתי כתב של חיזבאללה או מטעמו. רק המחשבה על זה שהיה בבית שלי מישהו מטעמם מכניס אותי לסרטים נוספים. נפלתי בפח שגדולים ובכירים ממני נפלו. אם ציפי לבני ועמיר פרץ עם כל סוללת יועצי התקשורת שלהם נפלו, אני מרגיש קצת פחות דביל".
וכאן, לאחר שהוא מתאר את השתלשלות פציעתו וחטיפת חבריו, פונה תומר וינברג נרגשות לגולשי הרשתות החברתיות בישראל: "לכל המפרסמים והטוקבקיסטים שקפצו וצעקו עליי שנתתי ראיון לחיזבאללה, לכל אלה שכתבו עליי שברחתי והפקרתי, שלא דאגתי לחברים שלי - הפוסט הזה מוקדש בעיקר לכם: תחשבו שנייה אחת או יותר לפני שאתם משתלחים, יש בני אדם מאחורי כל סיפור וזה עלול לפצוע להם את הלב ולרוקן את האנרגיה המעטה שמניעה אותם קדימה".
"תודה לכל מי שקרא והפיץ את הפוסט הזה, הוא נכתב מדם לבי ומתוך סערת רגשות. מקווה שלא נדע עוד מלחמות ושנשאר מאוחדים כעם, יש לנו מספיק אויבים מבחוץ", מסיים הלוחם המתוסכל את פנייתו הכאובה.